קינה לט׳ באב
בְּלֵיל זֶה כָּל עֲדַת גּוֹלָה, / בְּכוּ בְּכִיָּה וִילָלָה,
עַל מִקְדָּשׁ הַקְּהִלָּה / וְעַל כְּבוֹדוֹ כִּי גָלָה.
אֵשׁ תּוּקַד בְּכִלְיוֹתַי / עַל חֻרְבַּן בֵּית קָדְשִׁי,
וְגַם נָזְלוּ דִמְעוֹתַי / וְאָבְלָה עָלַי נַפְשִׁי,
עֵת נִשְׂרַף הֵיכָלִי / וְנָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשִׁי,
וְנִשְׁאַרְתִּי שׁוֹמֵמָה / וְרָחַק מִנִּי אִישִׁי,
וּבֵית מְעוֹנִי נָפַל / וּמַמְלַכְתִּי חֻלָּלָה.
בְּנֵי צִיּוֹן הַיְּקָרִים – / אֵיךְ נִגְרְשׁוּ מִנְּוֵיהֶם,
וְעוֹלָלִים וּבַחוּרִים / נִשְׁחֲטוּ לְעֵין אֲבִיהֶם,
וּבְתוּלוֹת מְחוֹלְלוֹת / חֻלְּלוּ בְיַד שׁוֹלְלֵיהֶם.
לְזֹאת, נַפְשִׁי, בְּכִי תָמִיד / וּשְׂאִי קִינָה עֲלֵיהֶם,
וְעַל בָּנוֹת שַׁאֲנָנוֹת / אֲשֶׁר הָלְכוּ בַגּוֹלָה.
רָפוּ יְדֵי אַבִּירַי / בְּעֵת כָּלְתָה הָרָעָה;
וְלִזְקֵנַי וּבַחוּרַי, / אֲשֶׁר הָיוּ לִזְוָעָה,
וְלִסְגֻלַּת מַמְלַכְתִּי – / הַחֶרֶב נָגָעָה,
יוֹם בַּשְּׁבִי נִדָּחוּ / וְלֹא מָצְאוּ מַרְגֵּעָה,
וְהַבָּנִים נִשְׁחָטוּ / וְנִשְׁאֲרָה אֵם שַׁכּוּלָה.
הַשִּׁיר נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל / וְגַם כִנּוֹר לְקוֹל בּוֹכִים,
וְגַם נִשְׁבַּר כָּל נֵבֶל / וּדְמָעוֹת נִתָּכִים,
לֵיל בֻּטַּל הַתָּמִיד / וְגַם כֵּן בָּטְלוּ נְסָכִים,
וְ[אַבְנֵי] הַקֹּדֶשׁ / בְּרֹאשׁ חוּצוֹת מֻשְׁלָכִים –
לָזֹאת אֶבְכֶּה וַאֲקוֹנֵן / בְּכָל שָׁנָה וְאֵילִילָה.
מִמָּרוֹם צוּר יִפְנֶה / וְיִשְׁמַע נַאֲקַת חֲלָלִים,
וּמִיַּד צַר וּמְעַנֶּה / יִפְדֶּה עַם נֶחְשָׁלִים,
וּמְעוֹנִי עוֹד יִבְנֶה / אֲשֶׁר הֵמָּה מְחַלֲּלִים,
וְאֶל מִקְדָּשׁוֹ יֶאֱסֹף / הַצֹּאן הַנִּכְשָׁלִים –
וְיָבוֹאוּ לִנְוֵהֶם / בְּקוֹל רִנָּה וְקוֹל גִּילָה.