מַלְכָּן שֶׁל הַחַיּוֹת, אַרְיֵה, פִּתְאֹם חָלָה.

וְהוּא פָּנָה בְּמִשְׁאָלָה

אֶל נְתִינָיו, שׁוֹכְנֵי־הַיַּעַר,

שֶׁיִִשְׁתַּתְּפוּ עִמּוֹ בַּצַּעַר –

וּמִדֵּי בֹּקֶר בְּבָקְרוֹ

תָּבוֹא מִשְׁלַחַת לְבַקְּרוֹ.

הוּא מִצִּדּוֹ מִיָּד הִבְטִיחַ

אֶת חָסוּתוֹ לְכָל שָׁלִיחַ:

דַּרְכּוֹן־מַלְכוּת עָלָיו יָגֵן

מִן הַצִּפֹּרֶן וְהַשֵּׁן.

עַל סְמַךְ אוֹתוֹ דַרְכּוֹן, בְּלִי פַּחַד,

כָּל סוּג־חַיּוֹת שִׁגֵּר מִשְׁלַחַת.

הַכֹּל עָרְכוּ בִּקּוּר־חוֹלִים –

חוּץ מִמִּשְׁפַּחַת שׁוּעָלִים.

שוּעָל אֶחָד הִסְבִּיר הַטַּעַם:

"עִקְּבוֹת־שְׁלִיחִים נִרְאִים כָּל פַּעַם

רַק בְּכִוּוּן לַמְּאוּרָה –

אַךְ לֹא בְּדֶרֶךְ־חֲזָרָה.

יִמְחַל־נָא הַשַּׁלִּיט: עֻבְדָּה זוֹ מוּזָרָה!

דַּרְכּוֹן הַמֶּלֶךְ הוּא אוֹת־חֶסֶד,

אוּלָם חִידָה הִיא בְּהֶחְלֵט:

רוֹאִים, אֵיךְ כָּל חַיָּה נִכְנֶסֶת

אַךְ אֵין רוֹאִים, אֵיךְ הִיא יוֹצֵאת".