אֵי־פַּעַם עֲטַלֵּף נִקְלַע לְחֹר חֻלְדָּה,

אוֹיֶבֶת־עַכְבָּרִים מִבֶּטֶן־וְלֵדָה.

מִיָּד הִיא עָטָה אֶל הַטֶּרֶף

מִתּוֹךְ דִּבְרֵי גִיּדּוף וָחֶרֶף:

"אֵיךְ, שֶׁרֶץ, לְעֵינַי תָּעֵז לְהֵרָאוֹת –

וּבְנֵי־מִינְךָ כֻּלָּם גָּרְמוּ לִי אַךְ רָעוֹת?

וְכִי אֵינְךָ עַכְבָּר? עֲנֵנִי־נָא בְּלִי שֶקֶר!

אָכֵן, אֵין צֹרֶךְ כְּלָל בְּחֵקֶר:

עַכְבָּר הִנֶּךָּ! זֹאת עֻבְדָּה!

אִם אֵין זֶה כֵּן – אֵינִי חֻלְדָּה!"

– “אֲנִי – עַכְבָּר? סִלְחִי לִי, גְּבֶרֶת!” –

הָעֲטַלֵּף מִיָּד קָרָא:

"אַל תִּשְׁמְעִי לְשׁוֹן־הָרָע,

שֶׁאַךְ שְׁקָרִים עָלַי דּוֹבֶרֶת!

לֹא, לֹא! תּוֹדָה לְאֵל־שַׁדַּי,

אֲנִי – צִפּוֹר: הִנֵּה כְנָפַי!

יְחִי לָנֶצַח עַם־כְּנָפַיִם,

מַבְקִיעַ־דֶּרֶךְ בַּשָּׁמַיִם!"

וְהַנִּמּוּק הַזֶּה פָּעַל:

חַיָּיו נִתְּנוּ לוֹ לְשָׁלָל.

אוּלָם לְמָחֳרָת, אַגַּב רִיצָה נִמְהֶרֶת,

נִקְלַע הָעֲטַלֵּף לְחֹר חֻלְדָּה אַחֶרֶת;

וְזוֹ שָׂנְאָה לֹא עַכְבָּרִים –

כִּי־אִם אֶת עַם־הַצִּפֳּרִים.

"הוֹ, הַצִּפּוֹר הַמְחֻצֶּפֶת,

אוֹתָךְ מִיָּד אֲנִי טוֹרֶפֶת!" –

צָרְחָה הְַּגֶבֶרת הַקּוֹצֶפֶת.

– “צִפּוֹר?” – מִחָה הָעֲטַלֵּף:

"זֶה שֵׁם־עֶלְבּוֹן, הַמְסַלֵּף

אֶת מַהוּתִי! חִשְׁבִי וּשְׁקֹלִי:

כְּלוּם עוֹף דּוֹמֶה בְּצוּרָתוֹ לִי?

לְעוֹף – נוֹצוֹת הֵן הָעִקָּר.

לִי אֵין נוֹצוֹת: אֲנִי – עַכְבָּר!

יְחִי מִינֵּנו! בּוּז לָנֶצַח

לַחֲתוּלִים עַזֵּי־הַמֵּצַח!"

כָּךְ, בְּלָשׁוֹן תַּכְסִיסָנִית,

הוּא אֶת חַיָּיו הִצִּיל שֵׁנִית.

*

כָּךְ נוֹהֲגִים רַבִּים בִּימֵי־חֵרוּם בַּפֶּלֶךְ;

חָכָם לְפִי שׁוֹמְעָיו יָשִׁיר אֶת הַמִּזְמוֹר:

לַמְּלוּכָנִים: “יְחִי הַמֶּלֶךְ!”

וְלַמּוֹרְדִים: “יְחִי הַדְּרוֹר!”