עַל רֹאשׁ פְּיֶרֶטָה הַכַּפְרִית –

כַּד גְּדוּשׁ־חָלָב עַל גַּב כָּרִית:

הִיא מְמַהֶרֶת

אֶל שׁוּק־הַקֶּרֶת.

בְּצַעַד מְזֹרָז נוֹשֵׂאת הִיא מִטְעָנָהּ:

הִיא בָּחֲרָה בְּכַוָּנָה

שִׂמְלָה קְצָרָה, סַנְדָּל שָׁטוּחַ

לְשֵׁם הִלּוּךְ קַלִּיל־בָּטוּחַ.

אַגַּב דַּרְכָּהּ, הַחַלְבָּנִית

עוֹשָׂה חֶשְׁבּוֹן, מַתְוָה תָּכְנִית:

בַּמְּחִיר שֶׁל הֶחָלָב (שֶׁהוּא כָּעֵת בְּיֹקֶר)

מֵאָה בֵּיצִים תִּקְנֶה הַבֹּקֶר.

עַל הַבֵּיצִים תּוֹשִׁיב דּוֹגְרוֹת –

וּבִמְהֵרָה תִּזְכֶּה לִרְאוֹת

גַּם אֶפְרוֹחִים לַעֲשָׂרוֹת.

אֵין מְזוֹנָם יָקָר – הַרְבֵּה לֹא יַעֲלוּ לָהּ;

וְאַף אִם יִתְחַכֵּם שׁוּעָל לִפְרוֹץ הַלּוּלָה,

עוֹד אֶפְרוֹחִים רַבִּים, וַדַּאי, יִשָּׁאֲרוּ לָהּ

כְּדֵי לִקְנוֹת בַּשּׁוּק חֲזִיר לְשֵׁם פִּטּּום.

אוֹתוֹ בְּבוֹא הַזְּמַן, תִּמְכּוֹר בְּכֵפֶל־סְכוּם.

וְאָז תָּבוֹא, סוֹף־סוֹף, לְמַטָּרָה נִכְסֶפֶת:

תַּכְנִיס פָּרָה לְתוֹך הָרֶפֶת.

פָּרָה טוֹבָה, בְּרִיאָה – וְעֵגֶל לָהּ יוּלַד…

הוֹ, מַה יָּפֶה יִקְפּוֹץ הָעֵגֶל הַנֶּחְמָד!

וְכָאן כָּל־כָּךְ שָׂמְחָה פְּיֶרֶטָה

שֶׁבְּעַצְמָהּ קָפְצָה לְפֶתַע…

כַּד־הֶחָלָב נָפַל… פָּרְחוּ הָרְוָחִים!

שָׁלוֹם, פָּרָה, חֲזִיר, בֵּיצִים וְאֶפְרוֹחִים!

הָעֲשִׁירָה הַמְרֻשֶּׁשֶׁת

פּוֹנָה הַבַּיְתָה – וְחוֹשֶׁשֶׁת

כִּי עַל אוֹתָהּ הַתַּקָּלָה

תִּסְפּוֹג מַכּוֹת מִבַּעֲלָהּ.

מֵאָז הַמַּעֲשֶׂה יָמִים רַבִּים עָבָרוּ,

אַךְ “כַּד־חָלָב” – עוֹד שֵׁם דָּבָר הוּא.

נוֹדֶה־נָא: מִי אֵינוֹ מֵקִים

מִגְדָּל פּוֹרֵחַ בַּשְּׁחָקִים?

כָּל אִישׁ בִּמְלוֹא־עוֹלָם – מֵחַלְבָּנִית טִפֶּשֶׁת

וְעַד שַׁלִּיט אַדִּיר – נִלְכָּד בְּזוֹ הָרֶשֶׁת.

חוֹלְמִים כֻּלָּנוּ בְּהָקִיץ,

וְלַדִּמְיוֹן אֵין סְיָג וָגֶדֶר:

אִם מִלְּבַדִּי אֵין אִישׁ בַּחֶדֶר,

אֵין כְּמוֹתִי גִבּוֹר אַמִּיץ!

לְנִצָּחוֹן חָדָשׁ זוֹכֶה אֲנִי כָּל רֶגַע:

לִי לְבַדִּי – כָּל בְּנוֹת־הַחֵן

וְכָל אוֹצְרוֹת־הַיְקוּם גַּם־כֵּן.

שִׂיאֵי־שִׁלְטוֹן אֶכְבּוֹשׁ בְּלִי יֶגַע,

אַלְפֵי כְּתָרִים רֹאשִׁי יֻכְתַּר –

עָלַי יוֹרְדִים הֵם כְּמָטָר…

אַךְ דַּי בְּפֶגַע קַל שֶׁל רֶגַע –

וְעִם קִרְעֵי חֲלוֹם נָמוֹג,

אֶפּוֹל מֵרוֹם לְבוֹר עָמֹק.