עַל עֵץ יָשַׁב שֶׂכְוִי, פִּקֵּחַ בַּעַל־וֶתֶק,

וּכְמוֹ זָקִיף הִשְׁקִיף מֵעָל.

“אָחִי!” – פָּנָה אֵלָיו שׁוּעָל

בְּקוֹל חָבִיב, שׁוֹפֵעַ־מֶתֶק:

"שׁוּב לֹא אוֹיְבִים אֲנַחְנוּ, לֹא!

הֻכְרַז שָׁלוֹם בַּיְקוּם כֻּלּוֹ!

מִהַרְתִּי לְהָבִיא אֶת בְּשׂוֹרַת־הַקֹּדֶשׁ.

רֵד חִישׁ וּבוֹא בִּזְרוֹעוֹתַי!

אַל תְּעַכְּבֵנִי כָּאן: רַבּוֹת שְלִיחֻיּוֹתַי,

יוֹמִי מָלֵא מִצְווֹת עַד־גֹּדֶשׁ.

עַתָּה כָּל בְּנֵי־הַלּוּל יוּכְלוּ, יַחְדָּו אִתְּךָ,

לָשֶׁבֶת בְּבִטְחָה.

הֲרֵי נִהְיֶה אַחִים! אֵין צַיִד וְאֵין טֶרֶף!

הַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת לִכְבוֹד הַחַג הָעֶרֶב!

וּבֵינָתַיִם, רֵעַ, צְנַח –

וַאֲנַשֵּׁק אוֹתְךָ כְּאָח!"

– “הוֹ, יְדִידִי!” – קָרָא הַתַּרְנְגוֹל בְּנַחַת:

"כַּמָּה גָדוֹל הַמְּאֹרָע!

עוֹד לֹא הָיְתָה לִי בְּשׂוֹרָה

כָּל־כָּךְ טוֹבָה וּמְשַׂמַּחַת!

וְלִי, מוּבָן, מִשְׁנֵה־שִׂמְחָה

לְהִתְבַֹשֵּׂר דַּוְקָא מִמְּךָ!

אוּלָם חַכֵּה־נָא קְצָת, רְאֵה־נָא:

רָצִים כַּלְבֵי־הַצַּיִד הֵנָּה.

וַדַּאי, גַֹם הֵם שְׁלִיחֵי־שָׁלוֹם!

מִיָּד יַגִּיעוּ עַד הֲלוֹם.

וּבְכֵן, יוֹרֵד אֲנִּי בְּלִי פַּחַד –

וְנִתְחַבֵּק כֻּלָּנוּ יַחַד!"

– "שָׁלוֹם! כְּבָר אֵין לִי פְּנַאי: דַּרְכִּי עוֹדָהּ רַבָּה!

נָחֹג הַמְּאֹרָע בְּבִקּוּרִי הַבָּא!" –

הוֹדִיעַ הַשּׁוּעָל – וְחִישׁ הִתְחִיל בּוֹרֵחַ.

צָחַק הַתַּרְנְגוֹל, שָׂמַח וְהִתְבַּדֵּחַ.

לָעַג הוּא לַשּׁוּעָל אֲחוּז־הַבֶּהָלָה:

כִּי לְרַמּוֹת רַמַּאי זוֹ הֲנָאָה כְּפוּלָה!