כַּלְבָּה, אֲשֶׁר מָלְאוּ יָמֶיהָ לְהַמְלִיט,

בִּקְּשָׁה מֵחֲבֶרְתָּהּ – וַחֲבֶרְתָּהּ הִסְכִּימָה –

לִמְסוֹר לָהּ מְעוֹנָהּ לְשֵׁם אוֹתָהּ תַּכְלִית.

הוֹדְתָה הַיּוֹלֵדָה – וְנִכְנְסָה־לָהּ פְּנִימָה.

כְּשֶׁחָזְרָה, אַחַר זְמַן־מָה,

הַמְאָרַחַת לִמְקוֹמָהּ,

בִּקְּשָׁה הָאֻשְׁפִּיזָה אַרְכָּה לְעוֹד שְׁבוּעַיִם:

גּוּרֶיהָ הַקְּטַנִּים – עוֹדָם רְפֵי־רַגְלַיִם.

הַמְאָרַחַת הַטּוֹבָה

חָמְלָה עָלֶיהָ וְהִסְכִּימָה

גַּם לַתְּחִנָּה הַזֹּאת שֶׁל אִמָּא.

כְּתֹם הַזְּמַן, בִּקְּשָׁה בֵּיתָהּ וּמִשְׁכָּבָהּ.

הַפַּעַם הֶרְאֲתָה הַדַּיָּרָה שִׁנַּיִם:

“נֵצֵא” – אָמְרָה – "אִם בְּכֹחֵךְ

לְּהַשְׁלִיכֵנוּ מִבֵּיתֵךְ!"

גּוּרֶיהָ נַעֲשׂוּ דַּי חֲזָקִים בֵּינְתַיִם.

*

מִי שֶׁמֵּיטִיב עִם זֵד – סוֹפוֹ לְּהִתְחָרֵט.

כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר נוֹכֵל כָּזֶה כֵּלֶיךָ

אוֹ רְכוּשְׁךָ, יִהְיֶה עָלֶיךָ

לְהֵאָבֵק, לְהִשָּׁפֵט.

לְבֶן־בְּלִיַּעַל

תֵּן רַק שַׁעַל –

וּלְמָחֳרָת כְּבָר הוּא הַבַּעַל.