לוגו
הָאַרְנָב וְהַצְּפַרְדְּעִים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אַרְנָב אֶחָד הִרְהֵר בְּמַחְבּוֹאוֹ בַּיַּעַר

(מָה עוֹד, מִלְּבַד הִרְהוּר, נוֹתַר בְּמַחֲבוֹא?).

מַחְשְׁבוֹתָיו מָלְאוּ מָרָה־שְׁחוֹרָה וָצַעַר,

כִּי פַּחַד מַר כִּרְסֵם אֶת לְבָבוֹ.


“מָה אֻמְלָלִים מֻכֵּי־הַפַּחַד!” –

חָשַׁב בְּעֶצֶב: "לֹא אֵדַע

שׁוּם סְעֻדָּה

בְּלִי רְעָדָה;

אֵין בְּחַיַּי אַף רֶגַע־נַחַת;

גַּם בִּשְׁנָתִי פְּקוּחוֹת עֵינַי –

וְכָךְ יִהְיֶה עַד סוֹף יָמַי.

“רַפֵּא אֶת עַצְמְךָ!” – תָּעוּץ בְּרִיָּה פִּקַּחַת.

זוֹ בֶּאֱמֶת עֵצָה יָפָה,

אַךְ כְּלוּם לַפַּחַד יֵש תְּרוּפָה?

אֲנִי חוֹשֵׁד: עִם כָּל הַשֹּׁנִי,

גַּם בֶּן־אָדָם פּוֹחֵד כָּמוֹנִי".


כָּךְ הִתְפַּלְסֵף אוֹתוֹ אַרְנָב –

וְכָל הַזְּמַן זָקַף אָזְנָיו.


כָּל צֵל, רִשְׁרוּשׁ, לֹא־כְלוּם – הֵבִיא עָלָיו קַדַּחַת.

פִּתְאֹם שָׁמַע אִוְשָׁה – וּרְדוּף אֵימָה וָפַחַד

נִמְלַט מִשָּׁם

לְחוֹף אֲגַם.


אַךְ – מַה־זֶּה? בֶּהָלָה סְבִיבוֹ לְפֶתַע קָמָה.

הַצְּפַרְדְּעִים קוֹפְצוֹת לַמַּיִם, הָאֲגַמָּה –

וּמִתְחַבְּאוֹת בְּמַחְשַׁכִּים,

בַּנְּקִיקִים הָעֲמֻקִּים.

הוּא הִתְפַּלֵּא: "עַל מַה וְלָמָּה?

לָהֶן גָּרַמְתִּי, בְּוַדַּאי,

מַה שֶּׁגּוֹרְמִים לִי מַפְחִידַי!

פִּלְאֵי־פְּלָאִים: עַל עַם־צְפַרְדֵּעַ

אֲנִי, אַרְנָב מַטִּיל אֵימָה!

אֲנִי – גִּבּוֹר־הַמִּלְחָמָה!

אָכֵן, עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ:

גַּם הַנֶּחְשָׁב מוּג־לֵב מִכֹּל –

מוֹצֵא פַּחְדָּן יוֹתֵר גָּדוֹל".