בְּאַרְמוֹן שָׁכַן קֵיסָר –

וּבִצְרִיף יָשַׁב סַנְדְּלָר.

זֶה – שַׁלִּיט אַדִּיר-יְכֹלֶת,

זֶה – עָמֵל מַטְלִיא-תִּנְעֹלֶת;

אַךְ חַיָּיו שֶׁל הַסַּנְדְּלָר

נָעֲמוּ מִשֶּׁל קֵיסָר.

חַיֵּי-מֶלֶךְ – מְעַרְבֹּלֶת"

מִלְחָמוֹת, טְרָדוֹת, בִּלְבֹּלֶת;

אַךְ שְׁלֵוִים חַיֵּי-סַנְדְּלָר –

הוּא תָּמִיד עוֹבֵד וָשָׁר.

וּמוֹצִיא לוֹ בֶּן-הַחַיִל

מַפּוּחִית עִם בּוֹא הַלַּיִל:

ציור 4

מְנַגֵּן לוֹ כִּלְבָבוֹ –

וּבָנָיו רוֹקְדִים סְבִיבוֹ;

וּמִקּוֹל גִּילָם יָנוּעַ

כָּל הַבַּיִת הַצָּנוּעַ.

אַךְ נוֹדַע לוֹ לַקֵּיסָר,

מַה עַלִּיז אוֹתוֹ סַנְדְּלָר.

וְנִגְזָר אִסּוּר מִמַּעַל

עַל תִּקוּן מַגָּף וָּנַעַל:

כָּל מַטְלִיא הוּא עֲבַרְיָן –

וְיוּבָא לִפְנֵי דַּיָּן.

אֵין עֵצָה: הַצַּו תּוֹבֵעַ

לְהַטְמִין אֶת הַמַּרְצֵעַ.

לֹא רָצָה הָאִישׁ לַחְטוֹא

וְהִפְסִיק אֶת מְלַאכְתּוֹ.

מַה עָשָׂה? הִתְחִיל בֵּינְתַיִם

לְצַחְצֵחַ נַעֲלִים.

מִסְּבִיבוֹ קָהָל גָּדוֹל:

בְּרַק-מִנְעָל רָצוּי לַכָּל.

עוֹר מֻבְרָק נוֹצֵץ כְּלַכָּה –

וּמָעוֹת זוֹרְמוֹת הַשַּׁקָּה.

ציור 5

שׁוּב הִלְשִׁינוּ לַקֵּיסָר.

וְרַגָּז הוּא וְגָזַר:

"מֵהַיּוֹם יֻגְדַּל כִּפְלַיִם

מַס צִחְצוּחַ נַעֲלַיִם!"

אֵין עוֹד רֶוַח – עֵסֶק בִּישׁ!

מַה עָשָׂה אֵפוֹא הָאִישׁ?

הוּא הֵבִיא בְּתוֹךְ דְּלָיַיִם

מִן הַיְאוֹר הַשּׁוּקָה מַיִם.

“צוֹנְנִים!” – הִכְרִיז בְּעֹז:

"שְׁתֵה, אָדוֹן, פְּרוּטָה הַכּוֹס!

שְׁתִי נָא גְבֶרֶת, וְקַמֵּצִי:

שְׁתֵי כּוֹסוֹת – פְּרוּטָה וָחֵצִי!"

וְהָעָם נוֹהֵר לִשְׁתּוֹת –

וְהָאִישׁ צוֹבֵר פְּרוּטוֹת

ציור 6

אַךְ פְּלוֹנִי – שׁוֹטֵר אוֹ הֵלֶךְ –

שׁוּב הִלְשִׁין עָלָיו לַמֶּלֶךָ:

"מְנַצֵּל הוּא אֶת הָעָם:

הוֹן מֵפִיק הוּא מִצְּמָאָם!"

הַשַּׁלִּיט – נַפְשׁוֹ קוֹצֶפֶת.

הוּא גוֹזֵר גְּזֵרָה נוֹסֶפֶת:

"נֶאֱסָר בָּזֶה לִלְגֹּום

צוֹנְנִים בִּימֵי-הַחֹם!"

שׁוּב קֻפַּח הָאִישׁ. רוֹטֵן הוּא:

"מַה יִהְיֶה עַל מִשְׁפַּחְתֵּנוּ?

עַז כֹּחִי וְרַב מִרְצִי –

אֶתְגַּיֵּס, אוּלַי, לַצִּי?"

הוּא מִהֵר אֵפוֹא לַבַּיִת,

בּוֹ הָיְתָה לִשְׁכַּת-הַשַׁיִט:

"נָא גַיְסוּנִי לַשֵּׁרוּת:

בַּיַּמִים חֶפְצִי לָשׁוּט!"

הֵם רָאוּ: בָּחוּר כָּאֶרֶז,

בַּעַל כֹּחַ, מֶרֶץ, זֶרֶז –

וְקִבְּלוּהוּ לַמִּשְׁמָר

בַּסְּפִינָה שֶׁל הַקֵּיסָר.

ציור 7

יוֹם אֶחָד בַּיָם הִיא שָׁטָה.

הַקֵּיסָר הָיָה לְמַטָּה;

הַטִּירוֹן – עַל הַסִּפּוּן.

וּפִתְאֹם – סוּפַת טַיְפוּן!

הַסְּפִינָה נִשֵּׂאת אֶל סֶלַע –

מִי יוֹדֵעַ, מַה יִקְרֶה לָהּ?

וְהִנֵּה פָּרַץ לִפְנִים

זֶרֶם מַיִם זֵידוֹנִים.

אֵיךְ פָּרְצוּ הֵם הַסְּפִינָתָה?

חֹר גָּדוֹל נִבְעָה לְמַטָּה.

הַקָּצִין זוֹעֵק: "יַמַּאי!

צְלוֹל וְשִׂים לְמַטָּה טְלַאי!

סְפִינָתֵנוּ כְּבַר שׁוֹקַעַת –

עוֹד מְעַט וְהִיא טוֹבַעַת!"

וְעוֹנֶה לוֹ הַמַּלָּח –

הַסַּנְדְּלָר הַמְמֻלָּח:

"לְהַטְלִיא אֲנִי יוֹדֵעַ,

גַּם לִצְלוֹל כְּמוֹ צְפַרְדְּעַ –

אַךְ תִּסְלַח: הֲרֵי עָלַי

הַשִּׁלְטוֹן אָסַר כָּל טְלַאי!"

ציור 8

אָץ הַמֶּלֶךְ הַסִּפּוּנָה:

“הוֹי, הַצִּילוּ! מַהֲרוּ-נָא!”

פַּחַד-מָוֶת בְּעֵינָיו:

בָּאוּ מַיִם עַד מָתְנָיו.

הוּא נוֹשֵׂא עַתָּה עֵינַיִם

אֶל אוֹתוֹ מוֹכֵר-הַמַּיִם:

"הוֹ, בֶּן-חַיִל, צְלוֹל וּסְתוֹם

חֹר מִתַּחַת לַחַרְטוֹם!

כַּאֲשֶׁר תָּשׁוּבָה הֵנָּה,

גְּמוּל נָדִיב לְךָ אֶתֵּנָה:

תְּאָרִים, אוֹתוֹת-כָּבוֹד

וְגַם כֶּסֶף רַב מְאֹד!

אִם מֵי-יָם אַתָּה גּוֹמֵעַ,

כָּל טִפָּה – שְׁכָרָהּ מַטְבֵּעַ!"

וְעוֹנֶה לוֹ הַמַּלָּח,

הִגְבַרְתָּן הַמְמֻלָּח:

"לֹא אִכְפַּת לִי קְצָת מֵי-מֶלַח,

אַךְ מוֹנְעֵנִי צַו-הַמֶּלֶך:

הֵן אָסַרְתָּ לַנְּתִינִים

לְגִימַת הַצּוֹנְנִים!

חֵרֶף זֹאת, צָלֹל אֶצְלוֹלָה,

פֶּן נֵרֵד יַחְדָּו שְׁאוֹלָה!

אַךְ בַּטֵּל נָא מִתְּחִלָּה

גְּזֵרוֹתֶיךָ, בִּמְחִלָה!

הֵן נוֹכַחְתָּ: אִסּוּרֶיךָ –

הֵם, הַמֶּלֶך, בְּעוֹכְרֶיךָ!"