קָם רִיב בֵּין מֶלֶךְ לְחַיָּל:

מִי בַּעַל יֶתֶר-עֵרֶךְ?

אָמַר הַמֶּלֶךְ: "בּוֹא נִשְׁאַל

מִפִּי עוֹבְרִים בַּדֶּרֶךְ!"

יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם מִן הָאַרְמוֹן

לִפְתּוֹר אֶת הַמַּחְלֹקֶת –

וּבִמְהֵרָה רוֹעֶה עִם צֹאן

רָאוּ עַל-יַד הַשֹּׁקֶת.

"הֱיֶה לָנוּ לְפוֹתֵר!

וִכּוּחַ יֵשׁ בֵּינֵינוּ:

עֶרְכּוֹ שֶׁל מִי גָדוֹל יוֹתֵר?

חֲשׁוֹב וּשְׁפוֹט בֵּין שְׁנֵינוּ!"

– “בְּחֵפֶץ-לֵב! הַדִּין פָּשׁוּט:

יוֹתֵר חָשׁוּב הִנֵּהוּ

זֶה מִבֵּינְכֶם שֶׁבְּקַלּוּת

יִחְיֶה גַּם בְּלִי מִשְׁנֵהוּ

תּוּכַל לִחְיוֹת גַּם בְּלִי קֵיסָר?"

– “אֶחְיֶה וְאַף אָגִילָה!"

– “כָּךְ! וְאַתָּה – בְּלִי חֵיל-מִשְׁמָר?"

– “לֹא!" – סָח מַלְכָּם – “חָלִילָה!”