אֲנִי אֲסִיר דּוּכַן־מַרְזֵחַ.
אֲנִי שִׁכּוֹר. לִי הַיְנוּ הָךְ…
בִּשְׁלִישִׁיָּה אָשְׁרִי בּוֹרֵחַ
אֶל עֶשֶׁן־כֶּסֶף מְנֻדָּח.
הַשְּׁלִישִׁיָּה נִשֵּׂאת, שׁוֹקַעַת
בִּקְצוֹת יָמִים, שַׁלְגֵי דוֹרוֹת…
רַק אֶת נַפְשִׁי פְּרָסוֹת בְּשַׁעַט
בְּאֹפֶל־כֶּסֶף מְעַפְּרוֹת.
גִּצִּים יֻתְּזוּ אֶל שְׁחוֹר עֲלֶטֶת
וְאוֹר לִי, אוֹר לִי כָּל הַלֵּיל…
וְהַמְּצִלָּה עוֹד מְפַטְפֶּטֶת
עַל דְּבַר הָאשֶׁר שֶׁחָדֵל.
רַק זְהַב מִרְתֶּמֶת מְשֻׁלֶּשֶׁת
אֶרְאֶה… אֶשְׁמַע… עַד בֹּקֶר אוֹר…
וְאַתְּ, נַפְשִׁי… נַפְשִׁי חֵרֶשֶׁת…
שְׁכוּרָה מִשְּׁכוֹר… שְׁכוּרָה מִשְּׁכוֹר…