(הבדלה)
תִּשְׁבִּי שְׁלַח לִי, / אֵלִי, לְרַפֵּא מַחְלִי!
אַל נָא בְחוֹבִי / תַּרְחִיק זְּמַן הַיֶּשַׁע,
כִּי לֹא בְחַרְבִּי / אֶבְטַח – וְלִי לֹא תוֹשָׁע.
רִבָה יְרִיבִי / מַהֵר וְעֵינָיו הָשַׁע,
וּסְמֹךְ בְּנָפְלִי / יָדַי וְהַעְצֵם חֵילִי.
בִּי, אֵל, הֲתַחְרִישׁ / מִבֵּן יְקַו רַחְמֶיךָ?
וִיטוּר וְנָפִישׁ / אֵיךְ יִירְשׁוּ כַרְמֶךָ?
קוּמָה, וְעַל אִישׁ / שָׂעִיר שְׁפֹךְ זַעְמֶךָ
וּשְׁמַע לְקוֹלִי / וּנְשָׂא כְקֶדֶם דִּגְלִי.
רַב מִהְיוֹתִי / יוֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם בִּשְׁבִי,
הָחֵשׁ פְּדוּתִי / עַל יַד נְבִיאָךְ תִּשְׁבִּי;
שׁוּב אֶל נְוָתִי / וּדְמֵה לְעֹפֶר וּצְבִי,
יַצֵּב גְּבוּלִי / וּבְנֵה דְּבִיר הֵיכָלִי.
׳מַה לָּךְ בְּשִׂיחֵךְ, / תִּצְעֲקִי כִשְׁבוּיָה?
הִנֵּה מְשִׁיחֵךְ / נִגְלָה וּבָא אֵלִיָּה!
רִקְחֵךְ וְרֵיחֵךְ / אָרַח בְּהַר מוֹרִיָּה,
וַעְלֵי חֲלִילִי / שִׁיר יַעֲנֶה נִין מַחְלִי.׳