(הבדלה)

אֶקְרָאֲךָ בְּלֵיל רִאשׁוֹן,

מַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְאִישׁוֹן:

הַשְׁאִיבֵנִי מֵי שָׂשׂוֹן

מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה!

בֵּית יַעֲקֹב זָכְרָה נָא, אֵל,

תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים,

לְבַז הָיָה הָהָר אֲרִיאֵל,

הִלְּכוּ בוֹ שׁוּעָלִים.

פֶּן יֹאמַר אוֹיְבִי לָאֵל:

׳אַבְדָן עַל עַמְּךָ׳ – הוֹאֵל

יֹאמַר מַלְאַךְ הַגּוֹאֵל:

׳מַה טּוֹבָה הַשְּׁמוּעָה!׳

רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הָשֵׁב

הָעִיר מִכְלַל יֹפִי!

חוֹרֵשׁ רָעָה עָלַי חוֹשֵׁב –

אֹזֶן תִּתֶּן דֹּפִי.

הִנְנִי כַטַּל עֲלֵי עֵשֶׂב

בִּרְצוֹנְךָ, קוֹלִי הַקְשֵׁב:

רוּמָה בַמִּשְׁפָּט! יֹשֵׁב

הַכְּרוּבִים, הוֹפִיעָה!

הַר שֵׂעִיר לָבַשׁ גֵּאָה,

עַל כֵּן כַּמָּוֶת יֶחֱזֶה –

הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָ-

דֹם הָאָדֹם הַזֶּה!

תִּתְּנוּ שׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה –

כִּי לְךָ הַמְּלוּכָה נָאָה,

תָּרוּם צִיּוֹן הַנְכֵאָה

עַל כָּל הַר וְגִבְעָה.

מִשְׁבָּרֶיךָ עָלַי צָרוּ

לָכֹף כְּאַגְמוֹן רֹאשׁ,

כָּל גַּלֶּיךָ עָלַי עָבְרוּ

אֶת עֵת קִצִּי לִדְרֹשׁ.

עַד מָתַי אוֹמְרֵי ׳עָרוּ׳

יֵבֹשׁוּ וְיֶחְפָּרוּ,

בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ

הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה?