הָעֲנָנִים יַעֲלוּ בִּרְגָזָה וּבְרָעַשׁ

סַעַר מִתְגּוֹרֵר יָחוּל בַּחֲמַת כָּעַשׂ,

מַה-תֵּהוֹם הַתְּהוֹם! הַמְּצוּלָה רוֹתָחַת!

דָּכְיֵי הַיָּם יִתְנַשְּׂאוּ בַּעְיָם רוּחַ

וּבִגְרוֹנָם קֶבֶר נוֹרָא פָּתוּחַ,

הַסּוּפָה כָּרַתְהוּ עַד לִבְאֵר שָׁחַת –

אֲבָל הַסּוּפָה יָפָה!

וּבְרָקִים כִּנְחָשִׁים יֵלְכוּ יָרוּצוּ,

וּרְעָמִים בַּגַּלְגַּל אֵימִים יָפוּצוּ,

וּבְלֵב הַיָּם שָׁם אֳנִיָּה נִצָּתָה;

יִבְעַר הַתֹּרֶן עִם כָּל לוּחֹתָיִם,

כַּמּוֹץ מִגֹּרֶן חִישׁ תַּעַל שָׁמָיִם

וּכְבָר צִוְחַת הָאוֹבְדִים שָׁם עָלָתָה –

אֲבָל גַּם הָאֵשׁ יָפָה!

שׁוּר, שָׁם יוֹצִיאוּ מִתּוֹךְ הַלַּהָבֶת

עַלְמָה עֲדִינָה מֻרְבֶּכֶת נִצְרָבֶת

אֶל סִיר הַדּוּגָה בָּהּ יַחַד יָרָדְנוּ!…

רָאָה וַיִּתְפַּלָּץ זֶה דוֹדָהּ שָׁם

וַאֲחֹרַנִּית נָפַל אֶל תּוֹךְ הַיָּם,

נַחְנוּ כֻּלָּנוּ מַרְעִידִים עָמָדְנוּ –

אַךְ גַּם הַמָּוֶת יָפֶה!

סוֹף דָּבָר: כָּל דָּבָר שֶׁאֵל יִתְּנֵהוּ

נִשְׂמַח בּוֹ כִּי טוֹב כִּי יָפֶה הִנֵּהוּ

וּמְרוֹרִים אַל נָא חַיֵּינוּ יִדְלָחוּ;

כֶּעָלֶה נָבֵל בִּקְוֻצּוֹת רָאשֵׁנוּ,

כַּקִּינִים עַל מוֹת מַחֲמַדֵּי נַפְשֵׁנוּ

מִפִּי עֶלְיוֹן יֵצְאוּ, גִּילוּ וּשְׂמָחוּ –

כִּי גַּם הַשִּׂמְחָה יָפָה.