נֻדוּ לַמְיַלֶּלֶת עַל נַהֲרוֹת בַּבֶל,
עַל שִׁירָהּ כִּי שָׁבַת מִפִּי הַנֵּבֶל,
עַל אַרְצָהּ כִּי עַל יַד חֶרֶב הִגִּירוּ,
עַל אֵל צוּרָהּ בֵּאלֹהֵי זָר הֵמִירוּ.
אָן רַגְלְךָ בָּצֵקָה, גּוֹי אֹבֵד, תָּנוּחַ?
מָתַי עַל צִיּוֹן יֵעָרֶה הָרוּחַ,
וּמִשִּירוֹת הֵיכָל כִּי יִתְּנוּ קוֹלָם
יָשׁוּב לֵב עַמָּהּ וִיחִי כִּימֵי עוֹלָם?
מָתַי הָהּ, גֹּלֶה אֶל כָּל אַפְסֵי אָרֶץ,
תִּמְצָא מָנוֹחַ מִשֹׁד וּמִפָּרֶץ?
גַּם יוֹנָה מָצְאָה קֵן, מָעוֹן כָּל גָּבֶר,
סֶלַע הַשָּׁפָן, וִיהוּדָה – רַק קָבֶר!!