עַל חֹף הַיַרְדֵּן עַרְבִיאִים יִרְבָּצוּ,

עַל גִּבְעַת צִיּוֹן אֶת שִׁמְךָ יִנְאָצוּ,

עַל סִינַי לַבַּעַל יִכְרְעוּ כַּרֹעַ

וּשְׁאוֹן רַעַמְךָ עוֹד יָחְרַשׁ, אֱלוֹהַּ! –

שָׁם בִּמְקוֹם אֶצְבָּעֲךָ כָּתְבָה עַל לוּחַ,

בִּמְקוֹם לִנְבִיאֲךָ הֶאֱצַלְתָּ הָרוּחַ

בִּמְקוֹם הֶחְתַלְתָּ בַּעֲנַן אֵשׁ לַהֶבֶת,

פֶּן יִרְאֲךָ הָעָם וּקְרָאָהוּ מָוֶת –

הָהּ, הַרְעֵם בַּגַלְגַּל וּרְעֹץ קָמֶיךָ,

הַךְ חֲנִית וּסְגוֹר מִידֵי אִישׁ חֶרְמֶךָ.

עַד מָתַי רַגְלֵי זָר אַרְצְךָ יִרְמֹסוּ,

עַד מָתַי צָרִים מִקְדָּשְׁךָ יָשֹׁסּוּ?!