לוגו
הזדמנות להסכם?
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

במסיבת חברים, תל־אביב, 15 בדצמבר 1938


– – – החבר… פתח ואמר, כי בשיחות לונדון הוא רואה הזדמנות חשובה לבוא לידי הסכם עם הערבים. מסופקני, אם זוהי ההזדמנות. לאחר ביטול תכנית המדינה אין בשעה זו כל סיכוי להסכם עם הערבים – בלי שנסתלק מהציונות.

ידועה עמדת המופתי, והמשלחת בלונדון תהיה מורכבת מאנשי המופתי. אם גם ישתתפו נציגי האופוזיציה, אין כל יסוד להניח, שהם יהיו פחות קיצוניים מאנשי המופתי. – הם יצטרכו להראות שאינם פחות פטריוטים משליחי המופתי. מדינות – ערב לא תעשינה דבר נגד רצון משלחת ערבי ארץ־ישראל. ואנשי המופתי לא יזוזו מדרישותיהם כמלוא הנימה. למה יעשו זאת? תכנית המדינה היהודית נפלה. המנדט נכשל. העולם הערבי נתגייס לעזרת ערבי ארץ־ישראל. נראה, כאילו פחדם נפל על אנגליה. מדינות־ערב שאינן מסכימות זו לזו כמעט בשום דבר הנוגע לעצמן, תומכות בדרישות המופתי, בכל אופן כלפי חוץ. בתנאים אלה קשה להניח, שנצא מלונדון בהסכם יהודי־ערבי.

לפני כעשרים שנה נכרת הסכם יהודי־ערבי: הסכם וייצמן־פייסל, ואנו מוכנים גם עכשיו להכיר בו ולקיימו, אולם הצד השני התנכר לו. הסכם זה בנוי על הרצון להגשים בכוחות משותפים את השאיפות הלאומיות של שני העמים, היהודי והערבי, ועל ברית־ידידות בין ארץ־ישראל יהודית ובין ערב עצמאית. ההסכם ההוא חייב “לאַמץ ולהגביר עליה יהודית לארץ־ישראל בקנה־מידה רחב וליישב את העולים היהודים במהירות האפשרית על הקרקע – בהתישבות צפופה ובעיבוד אינטנסיבי של האדמה”.

ודרושה אופטימיות רבה להאבמין, שהערבים יאשרו עכשיו הסכם מעין זה.

יש להניח, שהדיונים בלונדון יסתיימו בקביעת מדיניות חדשה על־ידי הממשלה עצמה, ומדיניות חדשה מצד הממשלה מחייבת גם מדיניות חדשה מצדנו.