בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אַחַת – הוֹרִים וּשְׁנֵי בָּנִים –
חָיוּ יַחְדָּו בִּכְפָר חַיִּים שַׁאֲנַנִּים…
הַבְּכוֹר – חֲרוּץ, כְּבַד־רֹאשׁ – הָיָה קוֹרֵא בְּלִי־הֶרֶף
וְהַצָּעִיר יַלְדּוֹן שׁוֹבָב,
בִּלָּה זְמַנּוֹ בְּמִשְׂחָקָיו.
יָשְׁבָה־לָהּ יוֹם אֶחָד הַמִּשְׁפָּחָה בָּעֶרֶב…
הַבְּכוֹר כְּמִנְהָגוֹ, קָרָא דִּבְרֵי־יָמִים,
צָמֵא לִלְמֹוד קוֹרוֹת כָּל אֶרֶץ;
וְהַצָּעִיר אָדִישׁ לְעִנְיָנִים קְדוּמִים,
מִגְדַּל קְלָפִים בָּנָה בְּמֶרֶץ.
אָכֵן, לִשְׁמוֹר שִׁוּוּי־מִשְׁקָל
שֶׁל בֵּית־קְלָפִים, הַמָּט חִישׁ־קַל –
זוֹ מְשִׂימָה קָשֶׁה, וְהוּא כֻּלּוֹ שָׁקַע בָּהּ…
פִתְאֹם, אַגַּב קְרִיאָה, שָׁאַל הַבְּכוֹר אֶת אַבָּא:
"מִקְצָת רָאשֵׁי צְבָאוֹת פּוֹלְשִׁים
קְרוּיִים בְּסֵפֶר זֶה “כּוֹבְשִׁים” –
וּמִקְצָתָם זוֹכִים לְתֹאַר
שֶׁל “מְיַסְּדֵי־הַמַּמְלָכוֹת”.
מַדּוּעַ? מָה הֶבְּדֵּל – בֵּין אֵלֶּה הַנֻּסְחוֹת?"
יָגֵעַ לְסַפֵּק אֶת סַקְרָנוּת־הַנֹּעַר,
שָׁקַע הָאָב בְּמַּחְשָׁבָה.
בְּעוֹד חִפֵּשׂ אֶת הַתְּשׁוּבָה,
סִיֵּם הָ“אַדְרִיכָל” מְלַאכְתּוֹ הַחֲשׁוּבָה.
“גָּמַרְתִּי!” – הִתְפָּרְצָה קְרִיאַת־שִׂמְחָה מִפִּיהוּ
רֹוגֵז עַל הַפְרָעָה, הָרַס בַּיָּד אָחִיּהוּ
פְּרִי טִרְחוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת –
וְהַיַּלְדּוֹן הֵחֵל לִבְכּוֹת.
“בְּנִי!” – סַח הָאָב לַבְּכוֹר: "הַמַּעֲנֶה לְפִיךָ
הוּא – דֻּגְמַתְכֶם הַפְּעוּטָה:
הַמְּיַסֵּד – הִנּוֹ אָחִיךָ,
וְהַכּוֹבֵשׁ – הִנְּךָ אַתָּה!"