"אֲבוֹי, לִמּוּד הוּא יֶגַע־מֹחַ!

וְכִי כְּדַאי עַל־כָּךְ לִטְרוֹחַ?" –

טָעַן חָנִיךְ בִּלְתִּי־חָרוּץ,

שֶׁעִם מוֹרוֹ טִיֵּל בַּחוּץ.

וּמָה הֵשִׁיב מוֹרוֹ? לֹא־כְלוּם. הוֹלְכִים הֵם הָלְאֶה.

בַּדֶּרֶךְ, עַל אֶחָד מִן הָעֵצִים,

מַבְחִין הַנַּעֲרוֹן בִּפְרִי תָּלוּי מִלְמַעְלָה –

אֱגוֹז סָגוּר וּכְסוּי קוֹצִים.

מִיָּד לַפְּרִי יָדוֹ נִשְׁלַחַת.

“בְּנִי, אַל תִּגַּע בַּפְּרִי!” – קְרָא מוֹרוֹ בְּפַחַד.

– “מַדּוּעַ?” – "כִּי תַּכְאִיב קְלִפָּה דוֹקֶרֶת זֹאת

אֶצְבְּעוֹתֶיךָ הַפְּזִיזוֹת!

– “אַךְ בְּתוֹכָהּ גָּנוּז פְּרִי־מֶגֶד!”

– "וְכִי יַד־אִישׁ אוֹתוֹ מַשֶּׂגֶת

בְּלִי מַדְקֵרוֹת וּבְלִי פְּגָעִים?"

– "וּמַה בְּכָךְ? זֶה פַּחַד־הֶבֶל:

כְּדַאי, מוֹרִי, קֻרְטוֹב שֶׁל סֵבֶל

לְמַעַן פְּרִי כָּל־כָּךְ טָעִים!"

– "כֵּן, בְּנִי – אוּלָם מִכָּךְ נוֹבַעַת

גַּם מַסְקָנָה עַל עֵץ־הַדַּעַת:

הֵן גַּם קוֹצָיו שֶׁל הַלִּמּוּד

צוֹפְנִים בִּפְנִים עַרְמוֹן חָמוּד!"