עַל הָרִים וְרֹאשׁ־הָעֹפֶל נִפְרְשָׂה פָּרֹכֶת אֹפֶל.

עֲרָפֶל. הַיּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא תֵּצֵא מִנַּרְתִּיקָהּ:

וִֽיטְמַלְדְּ־פֶּרֶס הַגֵּלּוֹֽנִי נִתְבַּקֵּשׁ מִכּוּר־הָעֹנִי

וְיוֹצֵא הַצָּהֳרַיִם לְדַרְכּוֹ הָרְחוֹקָה.

נֶֽנָה, בַּת שׁוֹכְנֵי־שָׁמַיִם, נִכְנְסָה, כָּרְעָה בִּרְכַּיִם,

חֶרֶשׁ סָֽחָה: “מֶלֶךְ וִֽיטְמַלְדְּ, בָּא יוֹמֶךָ” – וּמְחַכָּה.

רַב הִרְהֵר הָאִישׁ. "נִצְּחַנִי הָאָבִיב רֹאשׁ שֵׁבֶט דַּֽנִי,

עַל נָקָם קָרוֹב חָלַמְתִּי… וְהַכֹּל כְּלֹא הָיָה.

טוֹב, עַלְמָה, מַסְכִּים אָנֹֽכִי. אִם אַרְצֵךְ נָאָה כָּמֽוֹךְ הִיא,

אָז אַשְׁרֵי מֵתִים־בָּאֶיהָ, טוֹב חֶלְקָם בְּעֵדֶן־יָהּ.

לֹא מְעַט יָפוֹת רָאִיתִי, אַךְ מָשְׁלֵךְ עוֹד לֹא חָזִיתִי…

רַק, אוּלַי, בִּתִּי נוֹאֶלָה תַּכְרִיעֵךְ בְּזִיו יָפְיָהּ".

הוּא הִבִּיט בִּדְמוּת־הַחֶמֶד שֶׁל נוֹאֶלָה הָרוֹדֶמֶת –

וְחִיֵּךְ: "הַאִם עָלִיתִי עַל יוֹצְרִי בְּרֹב מַזָּל?

הִתְקָרְבִי, בַּת־עֵדֶן, גֹּֽשִׁי! הִתְפַּשְּׁטִי־נָא, אַל תֵּבוֹשִׁי!

הִגָּלִי גַם אַתְּ, נוֹאֶלָה – כָּךְ צִוִּיתִי וַחֲסָל!"

רֶגַע קַל פָּסַח־הִרְהֵֽר עוֹד בֵּין תִּפְאֶרֶת לְתִפְאֶרֶת

וְקָרָא: “נִצַּח הַמֶּלֶךְ אֶת אֱלֹהַּ כְּפַסָּל!”

מִקִּנְאָה הֶחְוִירָה נֶנָה: בַּת־אֱנוֹשׁ יָפְתָה מִמֶּנָּה.

שׁוּב כָּרְעָה עַל שְׁתֵּי בִּרְכֶּיהָ וְהִגִּידָה: "מֶלֶךְ רָם,

אִם תִּרְצֶה, אוֹסִיף דַּיֶּךָ – עוֹד שָׁלשׁ לִשְׁנוֹת חַיֶּיךָ –

לְהָשִׁיב לְחֵיק הַדַּֽנִים אֶת חֶרְפַּת כּשְׁלוֹן הָעָם –

רַק תִּדּוֹר כְּרֶגַע נֶדֶר, כִּי תִּסְגּוֹר בְּתוֹךְ הַחֶדֶר

וְתַסְתִּיר לָעַד בְּגֶדֶר אֶת בִּתְּךָ מֵעֵין אָדָם."

“לֹא אֲנִי” – עָנָה הַמֶּלֶךְ: “עַם גֵּלּוֹֽנִי יַעֲנֶֽה לָךְ”,

וְצִוָּה לְשַׂר־הַבַּיִת: “חִישׁ כַּנֵּס רָאשֵׁי צָבָא!”

וּבְהַזְעִיק הַחֲצוֹצֶרֶת אַבִּירִים לִמְקוֹם עֲצֶרֶת,

סָח זָעֵף: "לִבִּי קָרוּעַ בֵּין אָהוּב וַאֲהוּבָה:

עַם וּבַת. אַתֶּם תַּכְרִיעוּ." וּמִיָּד כֻּלָּם הֵרִיעוּ

פֶּה אֶחָד: “תִּזְכּוֹר הַדַּֽנִים – וְתִחְיֶה אֲסִיר־חוֹבָה!”

רַק אֶחָד קָפַץ מִשֶּׁבֶת: "הִכָּלְמוּ, רָאשֵׁי הַשֵּׁבֶט!

בּוֹשׁ, מַנְהִיג זָקֵן! מִמֶּלֶךְ – נֶהֱפַכְתָּ לְסוֹחֵר

וְהִשְׁלַכְתָּ עֲזָאזֵֽלה כָּל חֶמְדַּת חַיֵּי נוֹאֶלָה, –

אַךְ אֲנִי – אֲנִי עֲדַיִן אַהֲבָה אֵינִי מוֹכֵר,

וְנִשְׂבַּע בְּקֶבֶר אַבָּא: אִם אָמְנָם יֶדְכֶם תִּגַּֽע בָּהּ,

לֹא אֶהְיֶה עוֹד וִיטְמַלְדְּ־נֶשֶׁר, אִם בִּתְּךָ לֹא אֲשַׁחְרֵר!"

וְהֵשִׁיב לוֹ וִיטְמַלְדְּ־פֶּרֶס: "וִיטְמַלְדְּ־נֶשֶׁר, דַּע, רַק חֶרֶס

תַּעֲלֶה בְּיָד סוֹרֶרֶת – דִּין נִגְזַר וְאֵין שֵׁנִי.

אֲצַוֶּה לִכְלוֹא נוֹאֶלָה בִּמְצוּדָה עַל רֹאשׁ הַסֶּלַע,

בּוֹ שׁוֹכֵן עֲפַר אָבִיךָ – הַס, כִּי כָּךְ הוּא רְצוֹנִי.

אֵי מִפְלֶצֶת שֶׁתַּגְבִּיהַּ אֶת חַרְבָּהּ עַל תֵּל אָבִיהָ

וְתִתְקַע בְּאֶבֶן־קֹדֶשׁ בַּרְזִלָּהּ הַזֵּידוֹנִי?"

*

סַהַר דַּק, חִוֵּר־קַרְנַיִם מִזְדַּקֵּר בִּקְצֵה שָׁמַיִם

וְשׁוֹפֵךְ עַל הַר־הַקֶּבֶר אוֹר עָמוּם וּרְווּי תּוּגָה.

מֵחֶשְׁכַת נִבְכֵי הַיַּעַר, אֶל מִגְדָּל מוּגַף־הַשַּׁעַר,

עַל סוּסוֹ הַקַּל מִסַּעַר, בָּז לְנֶגֶף וּמִפְגָּע,

דֶּרֶךְ תֵּל, חָרִיץ וָגֶשֶׁר טָס־בּוֹקֵעַ וִיטְמַלְדְּ־נֶשֶׁר,

לְמָתְנָיו מַפָּץ וָחֶרֶב – וּפָנָיו אֶל הַפִּסְגָּה.

"הוֹי, מַלְאָךְ שָׁבוּי, הַסְכִּיתִי! לְחַלְּצֵךְ הֲלוֹם עָלִיתִי.

גַּם אִם צַו אוֹ נֶדֶר־אֵלֶם שָׂם לְפִיךְ כָּעֵת מַחְסוֹם, –

גַּם אִם חֵטְא הוּא, וְאוֹתָנוּ הָאֵלִים בְּזַעַם דָּנוּ

לְכַפֵּר עַל רֶגַע־אשֶׁר בְּשָׁנִים שֶׁל גֵּיהִנֹּם, –

גַּם אִם אֵין מִקְלָט בַּחֶלֶד, – תַּעֲנִי לִי, חֲבַצֶּלֶת,

וְיוּנַף מַפַּץ־הַפֶּלֶד לְהַרְעִישׁ סִפֵּי־מָרוֹם!"

"וִיטְמַלְדְּ, נֶשֶׁר עַז־הַכֹּחַ! מַה נִּפְתֶּה לִבִּי לִשְׁכּוֹחַ

אֶת נִדְרִי בְּקַן־מָנוֹחַ, – אַךְ רַחֶם־נָא: אַל תִּקְרַב,

לֹא אִירָא מִדִּין סוֹרֶרֶת. אַךְ אַתָּה – בִּשְׂדֵה־תִּפְאֶרֶת

מְחַכָּה לְךָ עֲטֶרֶת – זֵר גִּבּוֹר נִסְפֶּה בִּקְרָב.

אָז יִפְתַּח שׁוֹמֵר שֶׁל מַעְלָה לִקְרָאתְךָ דַּלְתוֹת וַלְהַֽלָּה,

וְלִבִּי יָעוּף אֵלֶיךָ עַל כַּנְפֵי חֲלוֹמוֹתָיו."

"לֹא! נִחְיֶה וְאַל נֵרֵד נָא לֹא לִשְׁאוֹל וְלֹא גַּן־עֶֽדְנָה!

הֲמָאַסְתְּ בְּכִסּוּפֵינוּ – וּבָאשֶׁר לֹא תִּרְצִי?

מָה לִּי שֵׁם וּמָה עֲטֶרֶת? אַתְּ – הַכֹּל וְאֵין אַחֶרֶת,

וְלִשְׁמֵךְ בְּחֶרֶב־מֶרֶד אֶעֱבוֹר אֶת כָּל אַרְצִי.

בִּשְׁבִילֵךְ אֶלְחַם, נוֹאֶלָה, נֶגֶד כָּל כֹּחוֹת־הַבֶּלַע,

וּבְחֶדְוַת־אֵין־סוֹף לִשְׁנֵינוּ אֲמַלְּטֵךְ לִמְחוֹז־חֶפְצִי."

"וִֽיטְמַלְדְּ, נֶשֶׁר קַל־הָאֵבֶר, גִּיל־חַיַּי, כּוֹכַב־הַסֵּבֶר!

עַל עֲווֹן חִלּוּל הַקֶּבֶר – צֵל הָאָב אוֹתְךָ יָאֹר;

וְתִבְעַר קִנְאָה שֶׁל נֶנָה, אִם תַּצִּיל אוֹתִי מִמֶּנָּה,

וְיָדֶיהָ תְּכַסֶּינָה אֶת אָבִי תַּכְרִיךְ שָׁחוֹר,

וְחֵילוֹ, עָזוּב בַּדֶּרֶךְ, שׁוּב יֻכֶּה אָז שׁוֹק עַל יֶרֶךְ,

וְשִׁמְךָ, כְּצַר מוֹלֶדֶת, יְקֻלַּל מִדּוֹר לְדוֹר…"

"מַה לִּי, פֶּרַח רַךְ־הַנֵּבֶט, צֵל הָאָב וּכְבוֹד הַשֵּׁבֶט,

בּוּז דּוֹרוֹת שֶׁטֶּרֶם קָמוּ – בָּךְ, רַק בָּךְ אֲנִי חָפֵץ.

כָּל נַפְשִׁי לִשְׁתּוֹת שׁוֹאֶלֶת מֵעֵינַיִךְ זִיו וּתְכֵלֶת

וְלִקְטוֹף מִשִּׂפְתוֹתַיִךְ נְשִׁיקָה כִּפְרִי מֵעֵץ:

לְהָזִין בָּךְ לֵב עַד גֹּדֶשׁ, אֲחַלֵּל כָּל דִּין וָקֹדֶשׁ,

כָּל הֵיכָל, גָּדֵר וָקֶבֶר אֲשַׁבֵּר וַאֲנַתֵּץ!"

וּבִשְׁאוֹן שִׁכְרוּת צוֹהֶלֶת הִתְפָּרֵץ מַפַּץ־הַפֶּלֶד,

וַיִּמּוֹט בַּרְזֶל־הַדֶּלֶת תַּחַת הֹלֶם־עֲנָקִים;

עוֹד פִּרְצָה, וְהוּא הִגִּיעַ – וּתְרוּעַת־שִׂמְחָה הֵרִיעַ,

וְעָנָה חֲלַל־רָקִיעַ בְּקוֹלוֹת וּבִבְרָקִים;

אַךְ צָחַק לוֹ גַּם הַפַּעַם וִיטְמַלְדְּ־נֶשֶׁר מוּל הָרַעַם

וְהִדְהִיר, חֲבוּק נוֹאֶלָה, אֶת סוּסוֹ לַמֶּרְחַקִּים.