צִבְאוֹת הַמֶּלֶךְ קוֹֽנְרַד הֵחֵלּוּ לַעֲרוֹךְ
מָצוֹר עַל קֶרֶת־וַיְנְסְפֶּרְג – וְהוּא הָיָה אָרֹךְ:
סֵרֵב לְהִכָּנֵעַ הַקֵּן הַמְבֻצָּר;
יוֹשְׁבָיו עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ עָמְדוּ בִּפְנֵי הַצָּר.
אַךְ בָּא רָעָב הָעִירָה, רָעָב מַטִּיל־אֵימָה.
רַק אָז בִּקְּשׁוּ הֵם חֶסֶד – אֲבָל מָצְאוּ חֵמָה:
"יוֹתֵר מִדַּי בְּנֵי־חַיִל בְּחַרְבְּכֶם הֻכּוּ!
גַּם כִּי תַּנִּיחוּ נֶשֶׁק – עַתָּה לֹא תִּנַּקוּ!"
אָז בָּאוּ בְּנוֹת הַקֶּרֶת: "אִם גְּזָר הוּא, מֶלֶךְ רָם,
צַוֵּה לִפְטוֹר אוֹתָנוּ – כִּי לֹא שָׁפַכְנוּ דָם!"
מַרְאֶה נָשִׁים הַלָּלוּ, שְׁבוּרוֹת יָגוֹן וּכְאֵב,
רִכֵּך אֶת הַמְנַצֵּחַ, עוֹרֵר חֶמְלָה בַּלֵּב.
“נָשִׁים” – הִכְרִיז הַמֶּלֶךְ – "יֻתַּר לָהֶן לָצֵאת,
וְאַף יֻתַּר לָקַחַת מַה שֶׁיּוּכְלוּ לָשֵׂאת:
הַטּוֹב בְּאוֹצְרוֹתֶיהָ תִּקַּח לָהּ כָּל אִשָּׁה!
זוֹ הַבְטָחַת הַמֶּלֶךְ – וּמִלָּתוֹ קְדוֹשָׁה!"
כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר עַל מְצוּדַת־הָעִיר,
חָזוּ צִבְאוֹת־הַמֶּלֶךְ בְּמַחֲזֶה נָדִיר:
מִשַּׁעַר הַפָּתוּחַ – הֲמוֹן־נָשִׁים צוֹעֵד;
כֻּלָּן – גַּבָּן שָׁחוּחַ וְצַעֲדָן כָּבֵד.
עוֹמֶסֶת כָּל בַּת־חַיִל מַשָּׂא לַעֲיֵפָה:
הַטּוֹב בְּאוֹצְרוֹתֶיהָ – הַבַּעַל – עַל כְּתֵפָהּ.
“עִצְרוּן!” – נִשְׁמַע קוֹל־רֹגֶז: “חֶפְצָן – לְהַעֲרִים!”
– “לֹא כֵן כִּוֵּן הַמֶּלֶךְ!” – הֵעִירוּ גַם שָׂרִים.
אַךְ הַשַּׁלִּיט, אִישׁ־חֶסֶד, חִיֵּךְ מִתּוֹךְ טוּב־לֵב:
"אָמְנָם לֹא כֵן כִּוַּנְתִּי, אַךְ הֵן פֵּרְשׁוּ הֵיטֵב!
זוֹ הַבְטָחַת הַמֶּלֶךְ – וּמִלָּתוֹ קְדוֹשָׁה;
וְאִישׁ אַל יְסַלְּפֶנָּה בְּפֵשֶׁר מְרֻשָׁע!"