הַגְּרַף חוֹזֵר אֶל טִירָתוֹ,
וּפֶתַע – עֶבֶד לִקְרָאתוֹ…
“לְאָן תֵּלֵךְ, עַבְדִּי?” – קָרָא.
– “אֵלֵךְ לִמְצוֹא לִי צֵל־קוֹרָה!”
– "מַה? צֵל־קוֹרָה? וְכִי קָרָה
דְּבַר־מָה אֶצְלֵנוּ בַּטִּירָה?"
– "כִּמְעַט לֹא־כְלוּם. אַךְ מִפְּצָעָיו
מֵת כְּלַבְלָבְךָ הַנֶּאֱהָב".
– "אֲבוֹי, מִסְכֵּן! וּמִי הֵבִיא
אָסוֹן כָּזֶה עַל כְּלַבְלָבִי?"
– "סוּסְךָ פָּגַע בּוֹ, סוּס שָׁחוֹר,
כְּשֶׁקָּפַץ, נִבְהָל, לַיְאוֹר".
– “סוּסִי הַטּוֹב טָבַע בַּיְּאוֹר?”
מִמַּה נִבְהַל פִּתְאֹם, אֱמוֹר?"
– "אֶפְשָׁר, מִזֶּה שֶׁלְּעֵינָיו
נָפַל בִּנְךָ מִן הָאֶשְׁנָב".
– "מַה? בְּנִי נָפַל? וּמַה שְׁלוֹמוֹ?
וַדַּאי, אִמּוֹ נִמְצֵאת עִמּוֹ?"
– "כֵּן! אֲחָזָהּ שָׁבָץ בָּעֵת
שֶׁרָאֲתָה אֶת בְּנָהּ הַמֵּת".
– "וּלְעֵת כָּזֹאת, פּוֹחֵז וָרֵיק,
מִתּוֹךְ בֵּיתִי אַתָּה עוֹרֵק?"
– "מֵאֵיזֶה בַּיִת, כְּבוֹד הַגְּרַף?
הֲרֵי בֵּיתְךָ כֻּלּוֹ נשרף:
אֵשׁ מִנֵּרוֹת־הָאַזְכָּרָה
הִצִּיתָה בֶּגֶד הַגְּבִירָה;
וְּבִהְתַלֵּקַח הָאוּלָם –
הַמְּשָׁרְתִים נִסְפּוּ כֻּלָּם.
וָאִמָּלְטָה אָז רַק אֲנִי –
לְהַגִּידְךָ זֹאת, אֲדוֹנִי!"