(עַל־פִּי שִׁיר גֶּרְמַנִי עַתִּיק)

יָדוּעַ לִי זֶמֶר עַתִּיק שֶׁל חָכָם

עַל מַיִם וְיַיִן וְעַל וִכּוּחָם.

אֵין יַיִן סוֹבֵל אֶת הַמַּיִם:

רִיב־נֵצַח נָטוּשׁ בֵּין הַשְּנַיִם.

פּוֹתֵחַ הַיַּיִן: "אֲנִי מְפֻרְסָם

בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְאַרְצוֹת־הָעוֹלָם;

כָּל רֶגַע, בְּכָל בֵּית־מַרְזֵחַ,

אוֹתִי מַגִּישִׁים לְאוֹרֵחַ".

עוֹנִים לוֹ הַמַּיִם: אֲנַחְנוּ זוֹרְמִים

בְּכָל הַמְּדִינוֹת וּבֵין כָּל הָעַמִּים;

וְשׁוּם טַחֲנָה לְיַד מַיִם

אֵינֶנָּהּ זְקוּקָה לִכְנָפַיִם".

וַיֹאמֶר הַיַּיִן: "מָתוֹק אוֹ חָמוּץ,

אֲנִי בְּכָל בַּיִת רָצוּי וְנָחוּץ:

הַכֹּל, הָאִכָּר וְהַשּׁוֹעַ,

חוֹמְדִים אֶת הַיַּיִן לִגְמוֹעַ".

עֲנוּ לוֹ הַמַּיִם: "שֵׁרוּת מְשֻׁבָּח

נִתָּן עַל־יָדֵינוּ לַכֹּל בַּמִּטְבָּח:

יוֹם־יוֹם שָׁם עוֹשִׂים אָנוּ חֶסֶד

עִם כֹּל מְבַשֶּׁלֶת, כּוֹבֶסֶת…"

וַיֹּאמֶר הַיַּיִן: "לֻגְמִי יֶעֱרַב

לְנֶפֶשׁ חַיָּל וּמַצְבִּיא בִּשְׂדֵה־קְרָב:

הַלֹּגֶם נוֹתֵן לָהֶם מֶרֶץ

וְאֹמֶץ בְּסַעַר וָפֶרֶץ".

עָנוּ לוֹ הַמַּיִם: "וּמִֽי־זֶה כּוֹבֵשׁ

בִּשְׁעַת הַדְּלֵקָה אֶת שַׁלְהֶבֶת־הָאֵשׁ?

רַק שֶׁפֶךְ שֶׁל מַיִם עַל בַּיִת

יצִּיל מִכְּלָיָה וּמִמַּיִט". – – –

וַיֹּאמֶר הַיַּיִן: "אוֹתִי מְכִילוֹת

גַּפְנֵי־הַכְּרָמִים בְּאַלְפֵי אֶשְׁכּוֹלוֹת.

בּוֹצְרִים יִבְצְרוּם בְּקוֹל־זֶמֶר –

וְיֶקֶב יָכִין מֵהֶם חֶמֶר".

עָנוּ לוֹ הַמַּיִם: "בְּכָל הַזְּמַנִּים

אֲנַחְנוּ מַשְׁקִים אֶת שָׁרְשֵׁי־הַגְּפָנִים:

לוּ הֵם לֹא יָנְקוּ מִן הַזֶּרֶם –

כִּי־אָז לֹא נוֹלַדְתָּ בַּכֶּרֶם".

וַיֹּאמֶר הַיַּיִן: "הַצֶּדֶק אִתְּכֶם!

נִכְנַעְתִּי, הַמַּיִם: אֲנִי עַבְדְּכֶם!

לָכֶם הַכָּבוֹד וְהָעֵרֶךְ!

רַק אַל תַּעַמְדוּ לִי בַּדֶּרֶךְ!"

הַמַּיִם רָצוּ עוֹד מְעַט לְקַטְרֵג,

אַךְ כָּאן הִתְעָרֵב בָּעִנְיָן הַמּוֹזֵג –

וּכְדֵי לְהַשְׁלִים בֵּין הַשְּׁנַיִם,

מָהַל אֶת הַיַּיִן בְּמַיִם.