(אַגָּדָה אַנְגְּלִית)

… עוֹבֵר־אֹרַח נִקְלַע לִבְאֵר־קִין־הַקְּדוֹשָׁה;

הוּא שָׂמַח שֶׁלַּמַּיִם הִגִּיעַ,

כִּי מִשַּׁחַר רָכַב בִּסְבִיבָה יְבֵשָׁה,

וְשׁוּם עָב לֹא חָלְפָה בָּרָקִיעַ.

הוּא שָׁתָה בְּצָמָא מִן הַבְּאֵר הַטּוֹבָה

וְלִבּוֹ אֶת מֵימֶיהָ שִׁבֵּחַ.

אַחַר־כָּךְ הִתְיַשֵּׁב תַּחַת עֵץ־עֲרָבָה,

עַל סַפְסָל מְזֻמָּן לְאוֹרֵחַ.

וְהִנֵּה מִן הָעִיר הַסְּמוּכָה לַמָּקוֹם

בָּא בָּרֶגֶל תּוֹשָׁב עִם דְּלָיַיִם.

הוּא רָאָה אֶת הַזָּר וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם

וְשָׁאַל אִם מָתְקוּ לוֹ הַמַּיִם.

הוּא הוֹסִיף: "אִם רַוָּק אַתָּה, צַר לִי מְאֹד,

וְאוּלָם אִם נָשׂוּי אַתָּה, אֶחָא –

זוֹ גְּמִיעָה מְמֻזֶּלֶת מִכָּל הַגְּמִיעוֹת

שֶׁגָּמַעְתָּ עַד כֹּה בְּחַיֶּיךָ!

אַךְ אוּלַי אִשְׁתְּךָ – אִם נָשָׂאתָ אִשָּׁה –

כְּבַר בִּקְּרָה בָּאֵזוֹר הַזֶּה קֹדֶם?

אָז לָגְמָה, בְּלִי סָפֵק, מֵי הַבְּאֵר הַקְּדוֹשָׁה,

שֶׁהֲרֵי יְדוּעִים פֹּה מְאֹֽד הֵם."

– "אֲנִי בַּעַל־אִשָּׁה, אֲדוֹנִי, וְאִשְׁתִּי

לֹא הָיְתָה פֹּה עֲדַיִן אַף פַּעַם;

אַךְ מַדּוּעַ כָּל־כָּךְ מְמֻזָּל פֹּה הַשְּׁתִי?

הֲתוּכַל לְפָרֵשׁ אֶת הַטַּעַם?"

– "פְּעָמִים לְאֵין־סְפוֹר בָּאָה קִין הַקְּדוֹשָׁה

לֵהָנוֹת מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה –

וְעֵת בָּא הַמַּלְאָךְ לְקַבֵּל אֶת נַפְשָׁהּ,

הִיא הִנְחִילָה לַבְּאֵר סְגֻלַּת־פֶּלֶא:

אִם יַקְדִּים הַשּׁוֹתֶה מֵי־הַבְּאֵר אֶת אִשְׁתּוֹ,

יְבֹרַךְ גּוֹרָלוֹ שֶׁל הַבַּעַל:

הוּא יִמְשׁוֹל בְּאִשְׁתּוֹ וְיִשְׂרוֹר בְּבֵיתוֹ

וְיִזְכֶּה לְכָבוֹד עַל כָּל שַׁעַל.

וְאוּלָם יְרַחֵם אֱלוֹהִים עַל אָדָם,

אִם קַדֵּם תְּקַדְּמֶנּוּ הַגְּבֶרֶת!"

בְּשָׁמְעוֹ זֹאת, חָזַר הַפָּרָשׁ וְלָגַם

מֵי־הַבְּאֵר בְּבַת־צְחוֹק מְאֻשֶּׁרֶת.

“וְאַתָּה?” – הוּא פָּנָה אֶל הָאִישׁ בִּשְּׁאֵלָה –

“בְּלִי סָפֵק הִזְדָּרַזְתָּ בְּלֹגֶם?”

אַךְ הַגֶּבֶר הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ לִשְּׁלִילָה

וְעָנָה בְּחִיּוּךְ מָלֵא עֹגֶם:

"עִם סִיּוּם הַכְּלוּלוֹת, רַצְתִּי חִישׁ אֶל הַבְּאֵר,

בְּעָזְבִי אֶת אִשְׁתִּי עִם קְרוֹבֶיהָ;

אַךְ אִשְׁתִּי – לֹא טִפְּשָׁה: הִיא טָמְנָה בְּהֶסְתֵּר

בַּקְבּוּקוֹן־מֵי־הַבְּאֵר בִּבְגָדֶיהָ!"