אֵי־פַעַם בִּתְמוּנָה הִבִּיט סַנְדְּלָר.

הֵעִיר הוּא כִּי בְּנַעַל יֵשׁ מִגְרַעַת;

מִיָּד תִּקְּנָהּ אַפֶּלֶס הַצַּיָּר.

אַךְ הַסַּנְדְּלָר הוֹסִיף לַמֵּד לוֹ דַעַת:

"דּוֹמַנִי, קְצָת עָקֹם הוּא הַפַּרְצוּף,

וְהֶחָזֶה – חָשׂוּף מִדַּי מִמַּעַל…"

כָּאן הַצַּיָּר שִׁסַּע אֶת הֶחָצוּף:

“אַל נָא תָּדוּן לְמַעְלָה מִן הַנַּעַל!”