חֵרֵשׁ תָּבַע חֵרֵשׁ לְדִין דַּיָּן חֵרֵשׁ.
“יַחְזִיר אֶת פָּרָתִי!” – זוֹעֵק הוּא וְדוֹרֵשׁ.
מֵשִׁיב לוֹ הַנִּתְבָּע: "תְּבִיעָה זוֹ – שִׂיא־חֻצְפָּֽה בָּהּ:
אֶת שְׂדֵה־הַבּוּר הַזֶּה יָרַשׁ אָבִי מִסַּבָּא!"
וְהַדַּיָּן פָּסַק: "לְשֵׁם כִּפּוּר חַטָּאת,
חַתְּנוּ אֶת הַבָּחוּר, אַף כִּי אָשְׁמָה הַבַּת!"