– “שָׁלוֹם, יְדִיד חָבִיב! מֵאַיִן אַתָּה בָּא?”
– "מִגַּן־חַיּוֹת, יַקִּיר! סָבַבְתִּי עֵת רַבָּה,
רָאִיתִי מִקָּרוֹב כָּל חַי שֶׁיֵּשׁ לִמְצוֹֽא שָׂם –
וְאֵין מִלִּים בְּפִי לְהַבָּעַת הָרשֶׁם!
נִסִּים וְנִפְלָאוֹת! נִסִּים וְנִפְלָאוֹת!
הוֹי, הוֹי, כַּמָּה רַבּוֹת בַּטֶּבַע אַמְצָאוֹת!
כַּמָּה חַיּוֹת, עוֹפוֹת הָעַיִן תֶּחֱזֶֽה שָׁם:
לִמְנוֹת אֶת מִסְפָּרָם – כִּמְנוֹת טִפּוֹת־הַגֶּשֶׁם!
וְאֵיזֶה יָם פַּרְפְּרוֹנִים,
חֲסַלְסִילִים, חַרְגּוֹלוֹנִים!
מֵהֶם – כְּאַלְמֻגִּים, מֵהֶם – כְּעֵין הַלֶּשֶׁם…
יֵשׁ גַּם “פָּרוֹת משֶׁה” דַּקּוֹת שֶׁבְּדַקּוֹת:
קְטַנּוֹת, בְּהֵן צִדְקִי, אַף מֵרָאשֵׁי־סִכּוֹת!
קִצּוּר־הַמַּעֲשֶׂה, אֵין חַי שֶׁלֹּא פָּגַשְׁתִּי".
– וּמַה צוּרַת הַפִּיל? נִדְמֶה וַדַּאי כָּהָר?"
– הַפִּיל? וְכִי הוּא שָׁם?"
– וַדַּאי הוּא שָׁם!"
– "מוּזָר!
דַּוְקָא בַּפִּיל שָׁם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי".