דְּלִיק! הֻצַּת גַּפְרוּר לְפֶתַע, הִשְׁתַּלְהֵב וְהִזְדַּהֵר –
וְנָשַׁק בְּמֶתֶק־אשֶׁר נְשִׁיקַת־יְקוֹד לַנֵּר.
וְנִשְׁמַת הַנֵּר – פְּתִילֹנֶת –
לִתְחִיָּה חָזְרָה מֵחֹנֶט:
כִּשְׂפָתַיִם אוֹהֲבוֹת
הִתְמַזְּגוּ הַלֶּהָבוֹת.
אַךְ קָצָר הוּא רֶגַע־כּשֶׁר:
כְּבָזָק חוֹלֵף הָאשֶׁר.
הַגַּפְרוּר,
חָרוּךְ־אַפְרוּר,
אֵין־אוֹנִים נוֹפֵל לְמַטָּה…
– "נוּ, פּוֹחֵז חֲמוּם־הַמֹּחַ, מַה פָּעַלְתָּ, מַה בִּצַּעְתָּ
בְּאִשְּׁךָ וְּבַרק־רִשְׁפָּהּ?"
כָּךְ אוֹמֶרֶת הָאַשְׁפָּה
לַגַּפְרוּר עַל הָרִצְפָּה:
"הֵן עַכְשָׁו אַתָּה כָּמוֹנִי
שׁוּב לְאִישׁ אֵינְךָ נָחוּץ
וְעִמִּי תֻּשְׁלַךְ לַחוּץ".
– “לֹא!” – הֵשִׁיב לָהּ הַגַּפְרוּר: "לֹא כָּמוֹךְ אֲנִי, בַּת־עֹנִי!
אֵין קִצִּי הַמְפֻחָם
ְּחֶלְקֵךְ הַמְזֹהָם:
עוֹלָמִי נִקְנָה בִּן־רֶגַע וְעָשְׁרִי הוּא רַב מִסְּפוֹר –
כִּי בְּרֶגַע זֶה נָתַתִּי וְקִבַּלְתִּי אֵשׁ וָאוֹר!"
עַל “עִוְרוֹן־תַּרְנְגֹלֶת”
"עַל מָה הֻשְׁחַת בְּכָל הַגּוּשׁ
הַנּוֹף יְפֵה־הַתֹּאַר?" –
כָּךְ, לְמַרְאֵה שָׂדֶה חָרוּשׁ,
הִקְשָׁה סוּסוּן בֶּן־נֹעַר.
"פֹּה כָּל הַזְּמַן הִתְנוֹסְסוּ
פְּרָחִים לְנוֹי וָעֹנֶג.
עַתָּה – לַשָּׁוְא פֹּה תְּחַפְּשׂוּ
צִפֹּרֶן אוֹ בַּבֹּנֶג!"
– “כֵּן” – נֶעֶנְתָה סוּסָה בְּרֻדָּה:
"הַבַּעַל, אִישׁ־הָרֶשַׁע,
בְּמַחְרֵשָׁה וּמַשְׂדֵּדָה
בִּתֵּק מַרְבַד־הַדֶּשֶׁא".
– “זֶה מְגֻחָךְ!” – אָמַר אַוָּז:
"יָצָא מִדַּעְתּוֹֽ הוּא?
רְאוּ, כֵּיצַד פִּזֵּר הַלָּז
אֶת גַּרְגְּרָיו לְתֹהוּ!"
*
פָּרְצוּ נִבְטֵי־הַבִּכּוּרִים,
וְהַתְּבוּאָה צוֹמַחַת.
עָלְזוּ אוֹגְרִים וְעַכְבָּרִים:
“הַפַּרְנָסָה מֻבְטַחַת!”
קָמַת־הַפָּז הַמַּבְשִׁילָה
יוֹם־יוֹם גָּבְהָה וָרָֽמָה.
אַךְ יוֹם אֶחָד קָצְרוּ כֻּלָּהּ –
וְהַשְּׁדֵמָה נָשַׁמָּה.
"רְאוּ אָדָם וַהֲבָלָיו!
לְמַעֲשָׂיו אֵין טַעַם!" –
קָבְלוּ אוֹגֵר, עַכְבָּר וּשְׂלָו
בְּאַכְזָבָה וָזַעַם.
הוּבְלוּ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה
לְמַאֲגָר בָּטוּחַ –
וַיִּשָׁמַע עַד־מְהֵרָה
קוֹל טַחֲנוֹת־הָרוּחַ.
אֲבוֹי, מֵיטַב־הַגַּרְעִינִים
הָפְכוּ אָבָק וְּפסֹלֶת!"
כָּךְ קִרְקְרָה אֶל הַשְּׁכֵנִים
בְּכַעַס תַּרְנְגֹלֶת.
*
קוֹרֵא! תָּמִיד יִדּוֹן קָשׁוֹת
אִישׁ־מַעַשׂ רַב־יְכֹלֶת,
אִם מְבַקְּרוֹ אוֹתוֹ יִשְׁפּוֹט
מִמְּעוֹף הַתַּרְנְגֹלֶת.