מי כמוך
אֲסַפְּרָה בְּעַד כְּמֵהַי
פִּלְאֵי מַאֲמִיץ גְּבוֹהַי,
וְאֶצְּרָה מִצְוֹת אֱלֹהַי
בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ.
בְּטֶרֶם יִסַּד אֲדָמָה
וְעַד לֹא אֶצְעֲדַת כִּימָה –
תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה,
מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ.
גָּדַר מִקְוֵה תְהוֹמַיִם
וְעָפוּ בַּעֲלֵי כְנָפַיִם,
וּבִדְבָרוֹ שָׁרְצוּ הַמַּיִם
רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ.
דִּבְרָתוֹ הִשְׁלִים בְּחָכְמָה
וְטִפַּח קָרוּץ מֵאֲדָמָה
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נְשָׁמָה –
וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ.
הֱפִיקוֹ נְוַת בַּיִת מִצַּלְעוֹ
וּמֵעֵץ הַדַּעַת מְנָעוֹ
וְהִשְׁלִיטוֹ עַל פְּרִי זַרְעוֹ,
אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ.
וְהוּא הַוּוֹת לָמַד
וּפְרִי מַעֲלָלָיו חָמַד,
כִּי נָאוֶה הָעֵץ וְנֶחְמָד
וּמָתוֹק לַנֶּפֶשׁ.
זוֹמֵם רָעָה בְּמִשְׁאֲלָיו
קִנֵּא בְאָחִיו וּבִמְשָׁלָיו,
וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו
וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ.
חָרָה אַף אֵל אֶל קַיִן:
׳הֶבֶל אָחִיךָ אַיִן?
עַיִן תַּחַת עַיִן,
נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ.
טוֹרֵף, כִּמְעַט אִבַּדְתִּיךָ,
וְלָכֵן לְרָעָה הֶעֱמַדְתִּיךָ,
לְכָלָה וָחֶרֶץ נְתַתִּיךָ,
וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נֶפֶשׁ.׳
יִסְּרוֹ כְּפִי מַעֲלָלָיו –
וְרֶשַׁע לֹא יְמַלֵּט אֶת בְּעָלָיו,
וּבְשׁוּבוֹ – וְכִפֶּר עָלָיו
מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנֶּפֶשׁ.
כִּלָּה כָּל הַיְקוּמִים יַחַד
וְעַל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ פַּחַד,
וְלֹא נוֹתַר בָּהֶם אֶחָד –
כִּי בָאוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ.
לֵצִים – שְׂפָתָם הִשָּׁם
וַיָּפֶץ אוֹתָם מִשָּׁם,
וַיְאַבֵּד אֶת כָּל רְכוּשָׁם
אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ.
מָצָא שׁוֹשָׁן בֵּין דַּרְדַּר
וְהִצְמִיחַ פְּרִי עֵץ הָדָר,
וְהֵנֵצָה גִּנַּת סְמָדָר –
יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נֶפֶשׁ.
נְחָלִים עָבַר וְגָבַר,
וּמֵיְיָ יָצָא הַדָּבָר –
וְצֹעַן יָרְדוּ לִשְׁבָּר בָּר,
בְּאֹכֶל לְהָשִׁיב נֶפֶשׁ.
סִבְלָם אוֹיֵב הִכְבִּיד
וּבְפֶרֶךְ אוֹתָם הֶעֱבִיד,
וְשָׂרִיד מֵהֶם הֶאֱבִיד –
וְנָגְעָה חֶרֶב עַד הַנֶּפֶשׁ.
עָמַד מֹשֶׁה בְּקִרְבָּם –
וְהֶאֱמִין בִּדְבָרוֹ לִבָּם;
יְיָ נִצַּב לְרִיבָם
וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נֶפֶשׁ.
׳פַּרְעֹה, שַׁלַּח אֲדוֹנֶיךָ
אֲשֶׁר הֶעֱבַדְתָּ בְּרֹב זְדוֹנֶךָ!
לֹא טוֹב שֵׂאתִי פָנֶיךָ –
וְלֹא יִשָּׂא אֱלֹהִים נֶפֶשׁ.
צוֹרֵר עָנָה בְרַחְשׁוֹ
וְנִתְפָּאֵר בְּרֹב רְכוּשׁוֹ,
נִכְבַּד וְהֵעֵז נַפְשׁוֹ –
וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.
קָרָא: ׳הֲלֹא תֵדְעוּ,
וְאִם לֹא אֵלַי תִשְׁמְעוּ –
הִנֵּה בָכֶם יִפְגְּעוּ
אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ!׳
רַבּוּ נְגָעָיו בְּמִצְרַיִם,
וְלַיְלָה הוֹצִיא אֶפְרַיִם –
וְיִלְלַת חָפְרַע כְּאֶגְלַיִם,
וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ.
שָׁבוּ לִרְדֹּף אַחְרֵיהֶם
וְהַיָּם כִּסָּה עֲלֵיהֶם,
מָנוֹס אָבַד מִנְהֶם
וְתִקְוָתָם מַפַּח נֶפֶשׁ.
תְּמִימִים קִדְּמוּ נִסֶּיךָ
וְאוֹתוֹתֶיךָ וּפִלְאֵי מַעֲשֶׂיךָ,
שׁוֹרֲרוּ בְשִׁמְךָ חוֹסֶיךָ:
׳לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נֶפֶשׁ.׳