תוכחה

כְּאַיִן כָּל מְשׁוּבָה / לְעֻמַּת חַסְדְךָ חֲשׁוּבָה – / הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה!

אָמַרְתָּ בְּהִוָּלְדָם / בְּרוּאִים חַיִּים בְּעוֹדָם: / ׳שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם!׳

בֶּאֱמֶת, עַד תְּהִי זַכָּה, / כָּל נֶפֶשׁ הִיא מְדֻכָּה – / תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא.

רוּחֲךָ, אֵל, יַשְׂכִּילוֹ / לְהִנָּחֵם עַל מַעְלוֹ / וָשָׁב וְרָפָא לוֹ.

הֲסִירֹתִי רַעְיוֹנַי / מִתּוּר אַחְרֵי עֵינַי, / לְמַעַן יָשׁוּב יְיָ.

מַעַל נוֹשֵׂא כַפּוֹ, / אוּלַי יָסִיר אַכְפּוֹ / וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ.

בַּגֵּו רוּחַ נָשׁוּב, / אַךְ לְנָע וָנָד חָשׁוּב / וְעוֹדֶנּוּ לֹא יָשׁוּב.

רָעוֹתַי סְבָבוּנִי / כְּרֻבָּם יַעְצִיבוּנִי, / לָכֵן שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי.

בְּאִמְרֵי פִי נֶאֱלַמְתִּי, / וְאִם לְמִשְׁפָּט נִלְקַחְתִּי – / מָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי?

יַעֲנֵנִי רַחוּם שְׁמוֹ, / כִּי הַסְּלִיחָה עִמּוֹ, / לָכֵן יָשׁוּב עַמּוֹ.

מָה אֱנוֹשׁ וּתְשׁוּבָתוֹ? / תָּר לִבִּי, כִּי בְמוֹתוֹ / לֹא יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ.

אַךְ בְּנִיבְךָ אֶנָּפֵשׁ – / בְּדַת תַּתָּה לְבַת חֹפֶשׁ, / תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ.

יֵיטִיב אָדָם פָּעֳלוֹ, / כִּי רוּחַ לְתַגְמוּלוֹ – / הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ.

רוּחִי שׁוּב הִנֶּךָּ / לָאֵל, וִיחֻנֶּךָּ / וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ.

אוֹדֶה וְאֶעֱזֹב זְדוֹנַי / כְּכֹחִי; וְאַתָּה, יְיָ, / אַל תָּשֶׁב אֶת פָּנָי.

זְכָר רַחֲמֶיךָ וְאֶשְׁלַם / וְיִפָּתַח פֶּה נֶאֱלָם – / אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם.