תוכחה
כְּאַיִן כָּל מְשׁוּבָה / לְעֻמַּת חַסְדְךָ חֲשׁוּבָה – / הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה!
אָמַרְתָּ בְּהִוָּלְדָם / בְּרוּאִים חַיִּים בְּעוֹדָם: / ׳שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם!׳
בֶּאֱמֶת, עַד תְּהִי זַכָּה, / כָּל נֶפֶשׁ הִיא מְדֻכָּה – / תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא.
רוּחֲךָ, אֵל, יַשְׂכִּילוֹ / לְהִנָּחֵם עַל מַעְלוֹ / וָשָׁב וְרָפָא לוֹ.
הֲסִירֹתִי רַעְיוֹנַי / מִתּוּר אַחְרֵי עֵינַי, / לְמַעַן יָשׁוּב יְיָ.
מַעַל נוֹשֵׂא כַפּוֹ, / אוּלַי יָסִיר אַכְפּוֹ / וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ.
בַּגֵּו רוּחַ נָשׁוּב, / אַךְ לְנָע וָנָד חָשׁוּב / וְעוֹדֶנּוּ לֹא יָשׁוּב.
רָעוֹתַי סְבָבוּנִי / כְּרֻבָּם יַעְצִיבוּנִי, / לָכֵן שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי.
בְּאִמְרֵי פִי נֶאֱלַמְתִּי, / וְאִם לְמִשְׁפָּט נִלְקַחְתִּי – / מָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי?
יַעֲנֵנִי רַחוּם שְׁמוֹ, / כִּי הַסְּלִיחָה עִמּוֹ, / לָכֵן יָשׁוּב עַמּוֹ.
מָה אֱנוֹשׁ וּתְשׁוּבָתוֹ? / תָּר לִבִּי, כִּי בְמוֹתוֹ / לֹא יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ.
אַךְ בְּנִיבְךָ אֶנָּפֵשׁ – / בְּדַת תַּתָּה לְבַת חֹפֶשׁ, / תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ.
יֵיטִיב אָדָם פָּעֳלוֹ, / כִּי רוּחַ לְתַגְמוּלוֹ – / הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ.
רוּחִי שׁוּב הִנֶּךָּ / לָאֵל, וִיחֻנֶּךָּ / וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ.
אוֹדֶה וְאֶעֱזֹב זְדוֹנַי / כְּכֹחִי; וְאַתָּה, יְיָ, / אַל תָּשֶׁב אֶת פָּנָי.
זְכָר רַחֲמֶיךָ וְאֶשְׁלַם / וְיִפָּתַח פֶּה נֶאֱלָם – / אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם.