"מִי־זֶה חוֹפֵר בְּתֵל־קִבְרִי?

תִּשְׁתּוֹל פֹּה, אֲהוּבִי?"

– "לֹא! אֲהוּבֵךְ נָשָׂא אֶתְמוֹל

יְפֵיפִיָּה, בַּת שַׂר גָּדול.

אָמַר: "סוֹף־סוֹף, עָלַי לַחְדּוֹל

מֵאֵבֶל־לְבָבִי!"

"וּמִי חוֹפֵר בְּתֵל־קִבְרִי?

קְרוֹבַי הַיְּקָרִים?

– “לֹא”! הֵם אוֹמְרִים: "קִשּׁוּט תִּלָּהּ

הוּא רַק בְּרָכָה לְבַטָּלָה:

שׁוּם צֶמַח־נוֹי לֹא יִגְאָלָהּ

מֵאֹפֶל גֵּיא־קְבָרִים".

"אָךְ מִי חוֹפֵר בְּתֵל־קִבְרִי?

יְרִיבָתִי מֵאָז?"

– "לֹא! הִיא חוֹשֶׁבֶת כִּי מֵתָה –

לֹא רְאוּיָה לְאֵיבָתָהּ;

וְלֹא אִכְפַּת לָהּ כְּלָל עַתָּה,

הֵיכָן גּוּפֵךְ נִגְנַז".

"הוֹ, מִי חוֹפֵר בְּתֵל־קִבְרִי?

עֲנֵנִי, הַחוֹפֵר!"

– "אֲנִי, גְּבִרְתִּי הַחֲבִיבָה:

כַּלְבֵּך, הַגָּר עוֹד בַּסְּבִיבָה.

אִם הִפְרַעְתִּיךְ מִן הַשַּׁלְוָה,

הֲרֵינִי מִצְטַעֵר!"

– "אַתָּה חוֹפֵר בְּתֵל־קִבְרִי?

הוֹ, רֵעַ נֶאֱמָן!

אָכֵן, יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם

אֱנוֹשׁ בּוֹגֵד וּמִתְעַלֵּם:

רַק לֵב הַכֶּלֶב הָאִלֵּם

עוֹמֵד בִּפְנֵי הַזְּמָן!"

– "גְּבִרְתִּי, אֶחְפּוֹר בְּתֵל־קִבְרֵךְ –

לִטְמוֹן בּוֹ אֲרוּחָה:

מִלְּבַד בָּשָׂר, שֶׁפִּי זָלַל,

נָפְלָה לִי עֶצֶם לְשָׁלָל.

צַר לִי מְאֹד: שָׁכַחְתִּי כְּלָל

כִּי פֹּה קִבְרֵךְ. סְלִיחָה!"