הַב לָנוּ, אֵל, אִישִׁים! הָעֵת הַזֹּאת תּוֹבַעַת

עֹז מֹחַ, אוֹר־חָזוֹן וּזְרוֹעַ מְבַצַּעַת;

אִישִׁים, שֶׁלֹּא יַכֵּם בְּסַנְוֵרִים שִׁלְטוֹן

וְלֹא יִשַׁחֲדֵם שְׁלָלוֹ עַתִּיר־הַשֹּׁמֶן;

אִישִׁים בְּרוּרֵי־דֵעוֹת וְתַקִּיפֵי־רָצוֹן;

אִישִׁים שׂוֹנְאֵי־כָּזָב, שׁוֹמְרֵי כָּבוֹד וָאֹמֶן;

אִישִׁים, שֶׁיַּעְמְדוּ בִּפְנֵי פִּטְפּוּט תָּפֵל

שֶׁל דֶּמַגּוֹג מַתְעֶה – אוֹ כַּת מְתַעְתַּעַת;

אִישִׁים, שֶׁקּוֹמָתָם – מֵעַל לַעֲרָפֶל,

וּמַחְשָׁבְתָּם צְלוּלָה, מוּאֶרֶת שֶׁמֶשׁ־דַּעַת.

בִּשְׁלוֹט יִצְרֵי הָמוֹן הַחַי לְאוֹר־פָּנָס,

בִּימֵי סִסְמוֹת־עֲנָק וּמַעֲשֵׂי־נַנָּס,

בִּלְחוֹם הַכֹּל בַּכֹּל – אֲבוֹי, בּוֹכֶה הַחֹפֶשׁ,

שׂוֹרֶרֶת הַשְׁחִיתוּת – וְצֶדֶק נָם בְּ“נֹפֶשׁ”.