בֵּין שְׁתֵּי עוֹנוֹת חִלֵּק דִּין־קֶבַע
תַּעֲנוּגוֹת חַיֵּי־אֱנוֹשׁ:
אָבִיב הוּא חַג פְּרָחִים בַּטֶּבַע,
וּסְתָו – עֵת יַיִן וְתִירוֹשׁ.
בְּלִי אַהֲבָה – אָבִיב כְּאַיִן;
אוּלָם בִּסְתָו – הַשְּׁתִי מִצְוָה.
עִם בּוֹא אָבִיב – שָׁלוֹם לַיַּיִן!
עִם סְתָו – שָׁלוֹם לָאַהֲבָה!
אָמְנָם, יָפֶה צֵרוּף וָמֶזֶג
לְאֵלֶּה שְׁנֵי הַתַּחְבִּיבִים;
אַךְ לַבְּרִיאוּת יִרְבֶּה הַנֶּזֶק
מֵרֹב שְׁתִיָּה וַאֲהָבִים.
אִם־כֵּן, עֵצָה אַחֶרֶת אַיִן;
יֵשׁ לְחַלֵּק יְמֵי־חֶדְוָה:
עִם בּוֹא אָבִיב – שָׁלוֹם לַיַּיִן!
עִם סְתָו – שָׁלוֹם לָאַהֲבָה!
בְּחֹדֶשׁ מַאי פָּגַשְׁתִּי לִיזָה.
לִבִּי נִכְנַע לְשִׁלְטוֹנָהּ.
הָיְתָה לְחֹק לִי כָּל קַפְּרִיזָה
שֶׁל מַלְכָּתִי – חֲצִי־שָׁנָה!
אוּלָם הַזְּמַן – מֵיטַב כְּלֵי־זַיִן;
הוּא הִתְנַקֵּם בַּשּׁוֹבָבָה.
עִם בּוֹא אָבִיב – שָׁלוֹם לַיַּיִן,
עִם סְתָו – שָׁלוֹם לָאַהֲבָה!
כָּזֶה הָיָה גַּם דִּין זַ’נֶטָה,
אֲשֶׁר הִנְעִימָה לִי יָמַי.
הִיא נֶעֶלְמָה בִּסְתָו לְפֶתַע –
אוּלָם חָזְרָה בְּחֹדֶשׁ מַאי.
הֶחְזַקְתִּי כּוֹס; כְּהֶרֶף־עַיִן
מִצְוַת־הַחֹרֶף נֶעֶזְבָה:
עִם בּוֹא אָבִיב – שָׁלוֹם לַיַּיִן,
עִם סְתָו – שָׁלוֹם לָאַהֲבָה!
אַךְ יֵשׁ קוֹסֶמֶת, הַחוֹרֶגֶת
מִדִּין מֻקְּדָם וּמְאֻחָר.
שִׁכְרוֹן שֵׁכָר הִיא מְפוֹגֶגֶת,
אַךְ מְשַׁכֶּרֶת בְּלִי שֵׁכָר.
הִיא, כְּמוּבָן, תּוּכַל עֲדַיִן
לְבַלְבְּלֵנִי בִּמְשׁוּבָה:
אָז בְּאָבִיב אֶשְׁכַּר מִיַּיִן,
בִּסְתָו – אֶשְׁכַּר מֵאַהֲבָה!