מְבַשְּׂרָהּ שֶׁל שִׁיבַת הָאָבִיב –

סִיס עַלִּיז, שֶׁחָלַף עַל פָּנַי,

הִזְכִּירַנִי בַּת צֶלֶם חָבִיב

שֶׁאוֹתִי אָהֲבָה בְּעֵת־פְּנַאי.

וּבְזָכְרִי אַהֲבָה יְשָׁנָה

דֹּם יָשַׁבְתִּי עַל סֵפֶר נִשְׁכָּח –

אַלְמַנַךְ מֵאוֹתָהּ הַשָּׁנָה,

שְׁנַת הַגִּיל וְהָאשֶׁר הַזַּךְ.

לֹא, אֲבִיב־עֲלוּמַי עוֹד לֹא גָּז,

וְזִכְרֵךְ עוֹד עִמִּי נַעֲרָץ!

לוּ דָּפַקְתְּ עַל דַּלְתִּי כְּמוֹ אָז,

שׁוּב לִבִּי לִקְרָאתֵךְ הָיָה רָץ.

כִּי רוֹעֵד עוֹד בַּלֵּב הַנִּרְגָּשׁ

הֵד קוֹלֵךְ הֶעָרֵב וְהָרַךְ.

הָהּ, חִזְרִי וְנֹאכַל מֵחָדָשׁ

לֶחֶם־גִּיל, לֶחֶם־גִּיל מְבֹרָךְ!

בְּחֶדְרִי כָּל רָהִיט וְרָהִיט,

עֵד־אָשְׁרֵנוּ אִלֵּם, מְחַיֵּךְ

וְלוֹבֵשׁ צוּרַת־הוֹד חֲגִיגִית

בְּהָנֵץ זִיק־תִּקְוָה לְשׁוּבֵךְ.

בּוֹאִי! שׁוּב תִּמְצְאִי אֶת הַכֹּל

שֶׁעָזַבְתְּ לְיָגוֹן וְלִדְמִי,

וַאֲפִילוּ גָּבִיעַ גָּדוֹל,

שֶׁלֹּא פַּעַם הֵרַקְתְּ בִּמְקוֹמִי.

שׁוּב, מוּזֶטָה שֶׁלִּי, תִּתְלַבְּשִׁי

בְּשִׂמְלָה לְבָנָה – תִּפְאַרְתֵּךְ,

וּכְמוֹ קֹדֶם, בַּיּוֹם הַחָפְשִׁי,

שְׁלוּבֵי־זְרוֹעַ לַיַּעַר נֵלֵךְ.

וּבָעֶרֶב נֵשֵׁב, הַיָּפָה,

וְנִשְׁתֶּה אוֹתוֹ יַיִן בָּהִיר

בּוֹ טָבְלָה זִמְרָתֵךְ אֶת כְּנָפָהּ

בְּפָרְחָהּ אֶל חֲלָל־הָאֲוִיר.

וּמוּזֶטָה סוֹף־סוֹף נִזְכְּרָה –

נִזְכְּרָה וּפָקְדָה אוֹתִי שׁוּב.

כְּצִפּוֹר מִנְּדוּדֶיהָ חָזְרָה

יָפָתִי אֶל קִנָּהּ הֶעָזוּב.

אַךְ לֹא חַשְׁתִּי עוֹד גִּיל אֱלֹהִי

בְּחַבְּקִי אוֹתָהּ שׁוּב בִּמְעוֹנִי,

וְגַם הִיא, שֶׁהָיְתָה כְּבָר לֹא הִיא,

לִי אָמְרָה, כִּי אֲנִי – לֹא אֲנִי.

הָהּ, לְכִי, חֶמְדָּתִי, לְשָׁלוֹם!

רִגְשׁוֹתֵינוּ כָּלוּ כֶּעָשָׁן;

גַּם עֵת־נֹעַר חָלְפָה כַּחֲלוֹם,

וְקִבְרָהּ – דַּפֵּי לוּחַ יָשָׁן.

וְכָעֵת רַק חִטּוּט־זִכָּרוֹן

בְּאֶפְרוֹ שֶׁל עָבָר נֶעֱלָם

הוּא מַפְתֵּחַ־כְּנִיסָה אַחֲרוֹן

לְגַן־עֵדֶן אָבוּד לְעוֹלָם.