סליחה

אֱלֹהַי, לַמְּדֵנִי הַנְּכֹחָה / וְהוֹרֵנִי נְתִיבוֹת הַמְּנוּחָה,

וְאַל אֶשְׁגֶּה לְעוֹלָמִים בְּזָרָה / וְאִם אֶשְׁגֶּה – שְׁגִיאוֹתַי סְלָחָה.

חֲטָאִים עָבְרוּ רֹאשִׁי מְחֵה נָא / וְאַל יִהְיוּ לְמִכְשׁוֹל לִי וְשׁוּחָה,

וְשָׂא חֶטְאִי, אֱלוֹהַּ הַסְּלִיחוֹת, / וְחָנֵּנִי בְחַסְדֶּךָ סְלִיחָה,

וְאִם אֶצְעַק לְפָנֶיךָ – עֲנֵנִי / וְדַלְתֵי הַתְּשׁוּבָה לִי פְּתָחָה.

רְאֵה כִּי דָבְקָה נַפְשִׁי לְעָפָר / וְלִבִּי – שָׁבְרָה אוֹתוֹ אֲנָחָה.

פְּקַח עֵינַי, אֱלֹהַי, מִתְּנוּמָה / וְהַמְצֵא לִי בְּבוֹר גָּלוּת בְּרִיחָה,

וְגַל עֵינַי וְאַבִּיטָה פְּלָאוֹת / בְּתוֹרָתָךְ, וְחַסְדָּךְ לִי שְׁלָחָה,

וּבַשֵּׂר עַבְדְּךָ: ׳הֵן סָר עֲוֹנָךְ / וְחַטָּאתָךְ תְּכֻפַּר לָךְ, שְׂמָחָה!׳