אהבה

מַה תֵּשְׁבִי עֲצוּבָה

כְּאִשָּׁה עֲזוּבָה?

שׁוּבִי לְבֵית מְסִבֵּךְ,

כִּי יֵשׁ צֳרִי לְעָצְבֵּךְ.

גַּם לַחֲנוֹת בְּקִרְבֵּךְ, –

הִתְבַּשְּׂרִי, נְדִיבָה –

כִּי הִנְנִי בָא.

וּלְרֹאשׁ תְּהִי גְבֶרֶת,

לִצְבִי וְלַעֲטֶרֶת.

מַה נִּפְלָאָה עֲקֶרֶת

שָׁבָה לְעֵת קְרוֹבָה

לְאַלְפֵי רְבָבָה!

שָׁבָה כְּבַתְּחִלָּה

לַעֲלוֹת לְבֵית תְּפִלָּה,

בִּקְרֹא שְׁנַת גְּאֻלָּה

מֵרוֹמְסִים בְּאֵיבָה

קֹדֶשׁ וְצָבָא.

מַה תֶּהֱמִי, סְגֻלָּה,

וּבְקוֹל כְּקוֹל הֲמֻלָּה

תִּבְכִּי? לְעִיר תְּהִלָּה

צַר הֶחֱרִים וְשָׁבָה

הִנָּךְ שָׁבָה.

בָּנִים אֲשֶׁר גְּמַלְתִּים,

עַל מַעֲלָם עֲזַבְתִּים,

הֵן אֶעֱטֹף וְשַׁבְתִּים –

וְאֶרְפְּאָה מְשׁוּבָה,

אֹהֲבֵם נְדָבָה.