ומן מפאכֹד קולה [ומדבריו המשובחים]

צְבִי חָשׁוּק אֲשֶׁר רַבִּים חֲלָלָיו / וְלִבּוֹת כָּל־מְתֵי מוּסָר שְׁלָלָיו

יְפֵה מַרְאֶה וּמֵטִיב קוֹל לְנַגֵּן / וְעֵת יָנוּב דְּבַשׁ יִטֹּף בְּמִלָּיו

הֱבִיאַנִי לְחַדְרֵי אַהֲבָתוֹ / וְטָבַעְתִּי בְּמַעְמַקֵּי צְלָלָיו

אֲשֶׁר שָׁלַח כְּתָב רָקַם בְּיָדוֹ / כְּרָקִיעַ בְּכוֹכָבָיו וְחֵילָיו

לְמִי אֵלֶּה וְאֶהְיֶה־לּוֹ לְעֶבֶד / וְכֶעָפָר לְמִתַּחַת נְעָלָיו

וּמִי יִשְׁלַח כְּאֵלֶּה הַפְּנִינִים / וְאֵלֵךְ וַאֲבַקֵּשׁ אֶת־שְׁבִילָיו

וְהָעֹפֶר לְנֶגְדִּי יַעֲמֹד אָז / וְאֶשְׁמַע כַּחֲלִילִים קוֹל נְבָלָיו

וְאֵלֵךְ אֶל־מְקוֹם תֵּבֵל וְנָגְהָהּ / וְאֶמָּשֵׁךְ וְאֹחֵז בַּחֲבָלָיו

בְּטֶרֶם יַעֲמֹד שֶׁמֶשׁ וְהַיּוֹם / הֲלֹא יִפְנֶה וְיִנָּטוּ צְלָלָיו

וְנִתְעַלֵּס בְּיַחַד בָּאֳהָבִים / וְאוּלָם הַזְּמַן יִטֹּש אֲמֻלָיו

וְיַמְצִיא אֵל מְנוּחָה לַעֲבָדָיו / וְיָנִיחַ בְּחַסְדּוֹ לַעֲמֵלָיו.