וממّא רכ֗ץ מנה אפאנין אלבדיע ותמכّן פיה אלמנטק אלבדיע קציד֒ה פי צפה֒ אלרוץ֗ ותבדّל חאלאת אלשמס פיה [וממה שעדינים בו סוגי המליצה ונתחזק בו ערך הדיבור המקורי – הריהי שירה המתארת את הערוגה ואת השתנות מעמדי השמש לגביה]

עֵת נִצְּבוּ כַנֵּד רְסִיסֶיהָ / יִשְׁלַח דְּבָרוֹ אֵל וְיַמְסֶהָ

עַל־הַזְּמוֹרָה יִטְּפוּ תָמִיד / כִּי־יִטְּפוּ עָלַי עֲסִיסֶיהָ

תָּצִיץ עֲרוּגָה פָתְחָה־לָּנוּ / בָהּ כָּל־חֲבַצֶּלֶת קְרָסֶיהָ

תִּשְׁלַח לְאַפֵּינוּ קְטֹרֶת מֹר / כִּי־יֵֽצְאוּ לִקְרַאת הֲדַסֶּיהָ

אִם־תַּהֲלֹךְ תִּתֶּן־לְךָ כָל־צִיץ / תִּתֶּן־לְךָ צִיץ פֶּן־תְּבוּסֶהָ

וּדְמוּת פְּנֵי־שֶׁמֶשׁ פְּנֵי כַלָּה / מִתָּאֳרָהּ אֹרוּ שְׁבִיסֶיהָ

מֵעֵת לְעֵת עַל־רִצֲפַת גַּלְגַּל / תָּנוּס בְּלִי רֹדֵף יְנִיסֶהָ

עַד כִּי־חֲשַׁבְנוּהָ לְמִרְכֶּבֶת / מֶלֶךְ מְרַקֶּדֶת בְּסוּסֶיהָ

אִם־בַּעֲרוּגָה תַעֲבֹר תִּרְאֶה / כֶּסֶף מְצֻפֶּה עַל־חֲרָשֶׁיהָ

וּבְעֵת פְּנוֹת יוֹם לַעֲרֹב תִּרְפַּד / חָרוּץ יְרַקְרַק עַל־אֲפָסֶיהָ

תַּחְשֹׁב בְּעֵת לֶכְתָּהּ שְׁחוֹחַ כִּי / תִשְׁתַּחֲוֶה אֶרֶץ לְעֹשֶׂיהָ

וּבְמַהֲרָהּ לָבוֹא תְּדַמֶּה כִּי / הָאֵל בְּאַרְגָּמָן יְכַסֶּהָ.