וקאל פי וצף אלגית֗ וט֗הור אלכ֗לא [ואמר בתארו שפעת גשמים והופעת עשב רענן]

עָבֵי שְׁחָקִים כַּשְּׁוָרִים גָּעוּ / כִּי הַסְּתָיו זָעַף וּפָנָיו רָעוּ

וּכְמוֹ עֲנָנִים יִרְדְּפֵם סַעַר כְּמוֹ / סַרְנֵי בְּקַרְנֵי יֽוֹבְלִים תָּקָעוּ

וּפְנֵי שְׁחָקִים בַּעֲרָפֶל תָּעוּ / אַף כּֽוֹכְבֵי בֹקֶר בְּאוֹרָם לָעוּ

שֶׁמֶשׁ נְשָׂאָם עַל־כְּנָפָיו עַל־פְּנֵי / אֶרֶץ וְעֵת כִּי־נִבְקְעוּ נִבְקָעוּ

פַּחֵי גְשָׁמִים רִקְּעָה רוּחַ וְעָב / קֻצָּץ פְּתִילִם עַד־שְׁאוֹל נָגָעוּ

הוּא הַנְּדֹד נִחַת גְּדוּדֶיהָ וְגַם / הֵכִין תְּלָמֶיהָ עֲדֵי נִזְרָעוּ

גָּלָה יְבוּל הָרִים אֲשֶר נִסְתַּר כְּמוֹ / סוֹדוֹת יְדָעָם אִישׁ וְלֹא נוֹדָעוּ

כָּל־הַסְּתָיו בָּכוּ עֲנָנָיו עַד־אֲשֶׁר / חָיוּ עֲצֵי שָׂדֶה אֲשֶׁר גָּוָעוּ.