וקאל איצ͘א

אֲדֹנִי קַח בְּכַפֶּךָ מְתוּקָה / וְתָרִיחַ וְתִשְׁכַּח הַתְּשׁוּקָה

אֲדַמְדֶּמֶת שְׁתֵּי פָנִים כְּכַלָּהּ / בְּבֹא רֵאשִׁית שְׁתֵּי יָדַי בְּחֵיקָהּ

יְתוֹמָה הִיא וְאֵין לָהּ אָב וְאָחוֹת / וְגַם מֵעַל אֲמִירֶיהָ רְחוֹקָה

וְעֵת שֶׁנִּלְקְחָה חָמְדוּ חֲבֵרוֹת / הֲלִיכָתָהּ וְצָעְקוּ לָהּ צְעָקָה

שְׂאִי שָׁלוֹם לְרַב יִצְחָק אֲדֹנֵךְ / וְאַשְׁרֵךְ שֶׁבְּפִיו תִּהְיִי נְשׁוּקָה.