וקאל איצ͘א

אֱכֹל גִּזְרָה מְשַׂחָקֶת / כְּמוֹ בָרָק וּבָרָקֶת

אֲשֶׁר תֵּרָא אֲדֻמָּה עֵת / וְעֵת אַחֵר יְרַקְרָקֶת

וְתִתְהַפֵּךְ כְּמוֹ חוֹלָה / בְּיֵרָקוֹן וְדַלָּקֶת

כְּאִלּוּ הִיא גְּלִיל כֶּסֶף / בְּזָהָב טוֹב מְחֻשֶּׁקֶת

תְּמַהּ כִּי לֹא יְדָעָהּ אִישׁ / וְשָׁדֶיהָ כְּמֵינָקֶת

וּבִרְצוֹת שֹׁלְפֵי חֶרֶב / לְהַכּוֹתָהּ בְּמַפְרָקֶת

אֲזַי תִּפֹּל לְרַגְלֵיהֶם / וְשִׂפְתֵיהֶם מְנַשָּׁקֶת.