לוגו
סִפּוּר נְסִיעָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%

וְאָמַר: "דְּעוּ, אֲדוֹנִים וְנִכְבָּדִים, שֶׁהָיָה לִי אָב סוֹחֵר. וְהָיָה מִנִּכְבַּדֵי הָאֲנָשִׁים וְהַסּוֹחֲרִים. וְהָיָה אֶצְלוֹ הוֹן רַב וּרְכוּשׁ יָקָר. וּכְבָר מֵת בְּעוֹדִי יֶלֶד קָטָן, וְעָזַב לִי אַחֲרָיו הוֹן וְקַרְקָעוֹת וַאֲחֻזּוֹת. כְּשֶׁגָּדַלְתִּי שַׂמְתִּי אֶת יָדִי עַל הַכֹּל וְהָיִיתִי אוֹכֵל מַאֲכָל יָפֶה וְשׁוֹתֶה מַשְׁקֶה יָפֶה וּבָאתִי בְחֶבְרַת הַבַּחוּרִים, וְהִתְקַשַּׁטְתִּי בִלְבוּשִׁים נָאִים, וְהִתְהַלַּכְתִּי עִם יְדִידִים וְרֵעִים, מַאֲמִין שֶׁכָּל זֶה יִשָּׁאֵר לִי תָמִיד וְיוֹעִיל לִי. לֹא חָדַלְתִּי מִמַּצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן. אַחַר־כָּךְ חָזַרְתִּי לְדַעְתִּי וְהִתְעוֹרַרְתִּי מֵאִי־שִׂימַת לִבִּי, וּמָצָאתִי אֶת הוֹנִי שֶׁכְּבָר אֵינוֹ, וּמַצָּבִי שֻׁנָּה לְרָעָה, וּכְבָר הָלַךְ כָּל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי. וְלֹא הִתְפַּכַּחְתִּי אֶלָּא כְּשֶׁאֲנִי נִבְהָל וְנִדְהָם, וְהִרְהַרְתִּי בְסִפּוּר שֶׁהָיִיתִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ לְפָנִים, וְהוּא סִפּוּר אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָׁלוֹם, כְּשֶׁאָמַר: שְׁלשָׁה טוֹבִים מִשְּׁלשָׁה. יוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלֶד, וְהַכֶּלֶב הַחַי טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת וְהַקֶּבֶר טוֹב מִן הָעֹנִי1. קַמְתִּי וְאָסַפְתִּי מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלִי מִן הָרְהִיטִים וְהַמַּלְבּוּשִׁים, וּמָכַרְתִּי קַרְקְעוֹתַי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בְיָדִי וְאָסַפְתִּי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים. עָלָה בְדַעְתִּי לִנְסֹעַ לְאַרְצוֹת בְּנֵי־אָדָם, כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בִּדְבָרָיו שֶׁל אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים שֶׁאָמַר:

בְּכֹחַ הֶעָמָל תֻּשַּׂגְנָה הַמַּעֲלוֹת,

וְהַשּׁוֹאֵף אֶל עָל יֵעוֹר בַּלֵּילוֹת.

יִצְלֹל בַּיָּם כָּל מְבַקֵּשׁ פְּנִינָה,

וְשִׁלְטוֹן וָהוֹן יִהְיוּ לוֹ לְמָנָה.

וְהַמְבַקֵּשׁ עֲלוֹת עָל בְּלִי עָמָל רָב,

אִבֵּד חַיָּיו בְּבַקְשׁוֹ תֹהוּ, שָׁוְא.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּמַרְתִּי בְדַעְתִּי וְקַמְתִּי וְקָנִיתִי לִי סְחוֹרָה וּמְטַלְטְלִין וַחֲפָצִים וּמַה שֶׁצְרִיכִים לֹו מִצָּרְכֵי הַנְּסִיעָה, וּבִקְּשָׁה נַפְשִׁי לִנְסֹעַ בַּיָּם. יָרַדְתִּי בַסְפִינָה וְנָסַעְתִּי לִמְדִינַת בָּצְרָה עִם חֲבוּרָה שֶׁל סוֹחֲרִים. נָסַעְנוּ בַיָּם בְּמֶשֶׁךְ יָמִים וְלֵילוֹת, וְעָבַרְנוּ עַל־פְּנֵי אִי אַחֲרֵי אִי וּמִיָּם אֶל יָם וּמִיַּבָּשָׁה אֶל יַבָּשָׁה, וּבְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁעָבַרְנוּ עָלָיו הָיִינוּ מוֹכְרִים בּוֹ וְקוֹנִים, וּמַחֲלִיפִים סְחוֹרָה בִּסְחוֹרָה. הִפְלַגְנוּ בִנְסִיעָתֵנוּ בַיָּם עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְאִי, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא גַן מִגַּנּוֹת גַּן־עֵדֶן. חָנָה אִתָּנוּ רַב־הַחוֹבְלִים וְעָגַן לְיַד אוֹתוֹ אִי. הִטִיל אֶת הָעֹגֶן וְהִצִּיב אֶת הַסֻּלָּם, וְיָרְדוּ כָּל מִי שֶׁהָיוּ בַסְּפִינָה לְאוֹתוֹ אִי. כּוֹנְנוּ לָהֶם כִּירַיִם וְהֵצִיתוּ בָהֶן אֵשׁ, וְעָסְקוּ בַעֲבוֹדוֹת מֵעֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת. מֵהֶם מִי שֶׁמְבַשֵּׁל וּמֵהֶם מִי שֶׁמְכַבֵּס וּמֵהֶם מִי שֶׁמִסְתַּכֵּל מִסָּבִיב. וְהָיִיתִי אֲנִי בְתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְשׁוֹטְטִים בִּסְבִיבוֹת הָאִי. הִתְאַסְּפוּ הַנּוֹסְעִים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּלְשַׂחֵק. וַעֲדַיִן אֲנַחְנוּ בְמַצָּב זֶה, וְהִנֵּה רַב־הַחוֹבֵל עוֹמֵד עַל קְצֵה הַסְּפִינָה וְקוֹרֵא בְקוֹלוֹ הָרָם בְּיוֹתֵר: “הוֹי הַנּוֹסְעִים לְשָׁלוֹם, מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל הַסְּפִינָה וְהִזְדָּרְזוּ לַעֲלוֹת וְעִזְבוּ אֶת חֲפֵצֵיכֶם וּבִרְחוּ עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהַצִּילוּ בְשָׁלוֹם אֶת עַצְמְכֶם מִן הָאֲבָדוֹן, שֶׁכֵּן אִי זֶה שֶׁאַתֶּם עָלָיו אֵינוֹ אִי, אֵין הוּא אֶלָּא דָג גָּדוֹל, שֶׁקָּנָה לוֹ שְׁבִיתָה בְלֵב הַיָּם, וְנִצְטַבֵּר עָלָיו הַחוֹל וְנַעֲשָׂה כְאִי. וּכְבָר צָמְחוּ עָלָיו הָעֵצִים מִזְּמַנִּים קְדוּמִים. וּכְשֶׁהִצַּתֶּם עָלָיו אֶת הָאֵשׁ, חָשׁ בַּחֹם, וְהִתְנָעֵר, וּבְשָׁעָה זוֹ הוּא צוֹלֵל אִתְכֶם בְּתוֹךְ הַיָּם, וְאַתֶּם טוֹבְעִים כֻּלְּכֶם יַחְדָּו. בַּקְּשׁוּ אֵפוֹא הַצָּלָה לִפְנֵי הָאֲבַדּוֹן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל קָרָא לַנּוֹסְעִים: “בַּקְּשׁוּ אֵפוֹא הַצָּלָה לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם לִפְנֵי הָאֲבַדּוֹן”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַנּוֹסְעִים אֶת דִּבְרֵי אוֹתוֹ רַב־הַחוֹבֵל, מִהֲרוּ וְהִזְדָּרְזוּ לַעֲלוֹת לַסְּפִינָה וְעָזְבוּ אֶת חֶפְצֵיהֶם וּבִגְדֵיהֶם וְסִירֵיהֶם וְכִירוֹתֵיהֶם וְהָיוּ מֵהֶם מִי שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הַסְּפִינָה, וּמֵהֶם מִי שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָהּ. וּכְבָר הִתְנָעֵר אוֹתוֹ אִי וְיָרַד לִמְצוּלוֹת הַיָּם עִם כָּל מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו, וְסָגַר עָלָיו הַיָּם הַסּוֹאֵן הַמַּכֶּה גַלִים. וְהָיִיתִי אֲנִי בְּתוֹךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ אָחוֹר בָּאִי וְטָבַעְתִּי בַיָּם עִם כָּל אֵלֶּה שֶׁטָבְעוּ. וְאוּלָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הִצִּילַנִי וְהִמְלִיטַנִי מִן הַטְּבִיעָה, וּמִנָּה לִי עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ גְּדוֹלָה מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְכַבְּסִים בָּהֶן. תְּפַסְתִּיהָ בְיָדַי וְרָכַבְתִּי עָלֶיהָ, דּוֹאֵג לַחַיִּים הַמְּתוּקִים, וּבָעַטְתִּי בְרַגְלַי בַּמַּיִם כְּמוֹ בְמָשׁוֹטִים, כְּשֶׁהַגַּלִּים מְשַׂחֲקִים בִּי לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וּכְבָר פָּרַשׂ רַב־הַחוֹבֵל אֶת הַמִּפְרָשִׂים שֶׁל הַסְּפִינָה וְנָסַע עִם אֵלֶּה שֶׁהֶעֱלָה אוֹתָם אֶל הַסְּפִינָה, מִבְּלִי לִשְׁעוֹת אֶל אֵלֶּה מֵהֶם שֶׁטָבְעוּ. לֹא פָסַקְתִּי לְהַבִּיט אַחֲרֵי הַסְּפִינָה עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינָי, וְהָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי אוֹבֵד. נִכְנַס עָלַי הַלַּיְלָה כְּשֶׁאֲנִי בְמַצָּב זֶה, וְנִשְׁאַרְתִּי בְכָךְ יוֹם וְלַיְלָה, וְהָיְתָה הָרוּחַ בְּאָשְׁרִי וְכֵן הַגַּלִּים, עַד אֲשֶׁר הִנִּיחוּנִי תַּחַת אִי גָבוֹהַּ, וּבוֹ עֵצִים נִּשְׁקָפִים עַל הַיָּם. תָּפַסְתִּי עָנָף שֶׁל עֵץ גָּבוֹהַּ וְנִתְלֵיתִי בוֹ אַחֲרֵי שֶׁהָיִיתִי צָפוּי לְמִיתָה, וְהֶחֱזַקְתִּי בוֹ עַד שֶׁעָלִיתִי לָאִי. מָצָאתִי רַגְלַי צָבוֹת וּבְצֵקוֹת, וּבָהֶן סִימָנִים שֶׁאָכַל הַדָּג בְּכַפּוֹתֵיהֶן, מִבְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר מִתּוֹךְ עָצְמַת הַצַּעַר וְהֶעָמָל שֶׁהָיִתִי שָׁרוּי בָהֶם. הֵטַלְתִּי עַצְמִי בָאִי כְּשֶׁאֲנִי דוֹמֶה לְמֵת, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי וְשָׁקַעְתִּי בְתִמְהוֹנִי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִהְיוֹת בְּמַצָּב זֶה עַד לַיּוֹם הַשֵּׁנִי. וּכְשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלַי הִתְעוֹרַרְתִּי בָאִי. מָצָאתִי אֶת רַגְלַי תְּפוּחוֹת. וְהָיִיתִי בַאֲשֶׁר אֲנִי בוֹ, פַּעַם מַחֲלִיק כְּתִינוֹק וּפַעַם זוֹחֵל עַל בִּרְכַּי. וְהָיָה בָאִי פְרִי לְמַכְבִּיר, רַב, וּמַעֲיָנוֹת שֶׁל מַיִם חַיִּים. הָיִיתִי אוֹכֵל מֵאוֹתָם פֵּרוֹת. וְלֹא פָסַקְתִּי מִהְיוֹת בְּמַצָּב זֶה בְמֶשֶׁךְ יָמִים וְלֵילוֹת, וְחָיְתָה נַפְשִׁי וְשָׁבָה אֵלָי רוּחִי, וְנִתְחַזֵּק כֹּחַ תְּנוּעָתִי. חָשַׁבְתִּי בְלִבִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי בְצִדֵּי הָאִי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָאִילָנוֹת וּבְמַה שֶּׁבָּרָא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְתִקַּנְתִּי לִי מֵשְׁעֶנֶת מֵאוֹתָם עֵצִים שֶׁאֶשָּׁעֵן עָלֶיהָ. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁהִתְהַלַּכְתִּי בְיוֹם מִן הַיָּמִים בְּצַד הָאִי, וְהוֹפִיעָה לְפָנַי דְּמוּת מֵרָחוֹק. דִּמִּיתִי שֶׁחַיַּת־בָּר הִיא אוֹ בַּעַל־חַי מִבַּעֲלֵי־הַחַיִּים. הָלַכְתִּי כְלַפָּיו, וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְהִנֵּה הוּא סוּס אַבִּיר לְמַרְאֶה קָשׁוּר לְצַד הָאִי עַל חוֹף הַיָּם. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי אֵלָיו צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה. נִבְעַתִּי וּבִקַּשְׁתִּי לַחֲזֹר. וְהִנֵּה יָצָא אָדָם מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְקָרָא אֵלָי וְהָלַךְ אַחֲרַי וְאָמַר לִי: “מִי אַתָּה וּמֵאַיִן בָּאתָ, וּמַה סִּבַּת הַגִּיעֲךָ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, דַּע שֶׁאָדָם נָכְרִי אֲנִי וְהָיִיתִי בִסְפִינָה וְטָבַעְתִּי אֲנִי וּמִקְצָת מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ בָהּ. מִנָּה לִי אֱלֹהִים עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ וְרָכַבְתִּי עָלֶיהָ, וְשָׁטָה עִמִּי עַד שֶׁהֱטִילוּנִי הַגַּלִּים לְאִי זֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרַי, תְּפָסַנִי בְיָדִי וְאָמַר לִי: “בּוֹא עִמִּי”. הָלַכְתִּי עִמּוֹ. הוֹרִידַנִי לְתוֹךְ מִנְהָרָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהִכְנִיסַנִי לְתוֹךְ אוּלָם גָּדוֹל מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהוֹשִׁיבַנִי בְרֹאשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוּלָם, וְהֵבִיא לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. וּמֵהְיוֹתִי רָעֵב אָכַלְתִּי עַד דֵּי שָׂבְעִי וְנָחָה נַפְשִׁי. שְׁאָלַנִי לְמַצָּבִי וּמַה שֶׁאֵרָע לִי. סִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנִי מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף. הִשְׁתּוֹמֵם עַל סִפּוּרִי, וּכְשֶׁגָּמַרְתִּי סִפּוּרִי אָמַרְתִּי: “אֲדוֹנִי, אַל תַּקְפִּיד עָלַי, שֶׁכְּבָר סִפַּרְתִּי לְךָ כָּל מַצָּבִי לַאֲמִתּוֹ וְכָל מַה שֶׁאֵרַע לִי, וַהֲרֵינִי מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁמִּצִּדְךָ אַתָּה תַּגִּיד לִי מִי אַתָּה, וּמַה סִּבַּת יְשִׁיבָתְךָ בְאוּלָם זֶה שֶׁמִתַּחַת לָאֲדָמָה, וּמַה הַסִּבָּה שֶׁאָסַרְתָּ סוּס זֶה לִשְׂפַת הַיָּם?” אָמַר לִי: “דַּע שֶׁאָנוּ חֲבוּרָה נְפוּצָה עַל הָאִי הַזֶּה בְּכָל קְצוֹתָיו, וְאָנוּ הָאֻרְוְתָנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אָן, וְתַחַת יָדֵנוּ כָל סוּסָיו. וּבְכָל חֹדֶשׁ, בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ, אָנוּ מְבִיאִים אֶת הַסּוּסוֹת הָאֲצִילוֹת וְאוֹסְרִים אוֹתָן לָאִי הַזֶּה, כָּל סוּסָה בְתוּלָה, וּמִתְחַבְּאִים בְּאוּלָם זֶה מִתַּחַת לָאֲדָמָה, שֶׁלֹא יִרְאֶה אוֹתָנוּ אֶחָד, וְיָבוֹאוּ סוּסִים זְכָרִים מִסּוּסֵי הַיָּם לְרֵיחַ אוֹתָן סוּסוֹת וְיַעֲלוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה, וּפוֹנִים כֹה וָכֹה, וּכְשֶׁאֵין הֵם רוֹאִים אֶחָד, מְזַנְקִים הֵם וּבָאִים עֲלֵיהֶן. אַחַר־כָּךְ הֵם מְבַקְּשִׁים לְקַחְתָּן אִתָּם, אַךְ אֵין הֵן יְכוֹלוֹת לָלֶכֶת עִמָּם בִּגְלַל הַקְּשָׁרִים שֶׁהֵן קְשׁוּרוֹת בָּהֶם. צוֹעֲקִים הַסּוּסִים עֲלֵיהֶן וּמַכִּים אוֹתָן בְּרָאשֵׁיהֶן וּבְרַגְלֵיהֶן. וּכְשֶׁהֵם צוֹעֲקִים אָנוּ שׁוֹמְעִים אֶת קוֹלוֹתֵיהֶם וְיוֹדְעִים שֶׁכְּבָר יָרְדוּ מֵעֲלֵיהֶן, וְאָז אָנוּ עוֹלִים צוֹעֲקִים עֲלֵיהֶם, וְהֵם מְפַחֲדִים מִפָּנֵינוּ וְיוֹרְדִים לַיָּם, וְהַסּוּסוֹת תַּהֲרֶינָה לָהֶם וְתֵלַדְנָה סְיָחִים שָׁוִים אוֹצְרוֹת שֶׁל מָמוֹן, שֶׁאֵין בְּנִמְצָא דּוֹמֶה לָהֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וְזוֹהִי שְׁעַת עֲלִיַּת הַסּוּסִים הַזְּכָרִים, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתְךָ עִמִּי אֶל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאֻרְוְתָן אָמַר לְאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים: “אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתְךָ עִמִּי אֶל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אן וּמַרְאֶה לְךָ אֶת אַרְצֵנוּ. וְדַע שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁפָּגַשְׁתָּ אוֹתָנוּ לֹא הָיִיתָ רוֹאֶה אֶחָד בְּמָקוֹם זֶה זוּלָתֵנוּ, וְהָיִיתָ מֵת מֵעֹצֶר יָגוֹן, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע עָלֶיךָ אֶחָד. וְאוּלָם אֲנִי אֶהֱיֶה הַסִּבָּה לְחַיֶּיךָ וּלְחֲזָרָתְךָ לְאַרְצֶךָ”. בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל חַסְדוֹ וְטוּבוֹ. וַעֲדַיִן אָנוּ בְּשִׂיחָה זוֹ, כְּשֶׁהַסּוּס כְּבָר עָלָה מִן הַיָּם, וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה. אַחַר־כָּך זִנֵּק עַל הַסּוּסָה. כְּשֶׁגָּמַר יָרַד מֵעָלֶיהָ. בִּקֵּשׁ לְקַחְתָהּ אִתּוֹ וְלֹא יָכֹל, וּבָעֲטָה וְנָעֲרָה נֶגְדּוֹ. נָטַל הָאִישׁ הָאֻרְוְתָן חֶרֶב בְּיָדוֹ וּמָגֵן שֶׁל עוֹר וְעָלָה מִדֶּלֶת אוֹתוֹ אוּלָם, צוֹעֵק וְקוֹרֵא לִבְנֵי לִוְיָתוֹ: “עֲלוּ אֶל הַסּוּסִים”. וּמַכֶּה בַחֶרֶב עַל הַמָּגֵן שֶׁל עוֹר. בָּאָה חֲבוּרָה בִרְמָחִים, צוֹעֲקִים. נִבְעַת הַסּוּס מִפְּנֵיהֶם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְיָרַד בַּיָּם כַּכּוֹי, וְנֶעְלָם מִתַּחַת לַמַּיִם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשַׁב הָאִישׁ קְצָת, וְהִנֵּה חֲבֵרָיו כְּבָר בָּאוּ, וְעִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם סוּסָה שֶׁהוּא מוֹבִילָהּ. רָאוּ אוֹתִי אֶצְלוֹ וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי לְעִנְיָנִי, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶׁסִפַּרְתִּי לוֹ. נִגְשׁוּ אֵלַי וְעָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וְאָכְלוּ, וְהִזְמִינוּ אוֹתִי וְאָכַלְתִּי אִתָּם. אַחַר־כָּךְ קָמוּ וְרָכְבוּ עַל הַסּוּסוֹת וּלְקָחוּנִי אִתָּם וְהִרְכִּיבוּנִי עַל גַּבֵּי סוּסָה, וְנָסַעְנוּ. לֹא פָסַקְנוּ מִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְדִינָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אן. נִכְנְסוּ אֵלָיו וְהוֹדִיעוּ לוֹ סִפּוּרִי. בִּקֵּשׁ אוֹתִי לָבוֹא לְפָנָיו, וְהִכְנִיסוּנִי אֵלָיו וְהִצִּיגוּנִי לְפָנָיו. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֶזִיר לִי שָׁלוֹם, וּבֵרְכַנִי לְבוֹאִי, וְקִדֵּם פָּנַי בְּכָבוֹד וְשָׁאַל אוֹתִי לְמַצָּבִי, וְהִגַּדְתִּי לוֹ כָל מַה שֶׁבָּא עָלַי וְכָל מַה שֶׁרָאִיתִי מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִתְפַּלֵּא עַל מַה שֶׁבָּא עָלַי וּמָה שֶׁאֵרַע לִי וְאָמַר לִי: “בְּנִי, כְּבָר הִגִּיעַ לְךָ שֶׁפַע שֶׁל שָׁלוֹם, וְאִלּוּלֵא שֶׁנִגְּזַר עָלֶיךָ אֹרֶךְ־יָמִים, לֹא הָיִיתָ נִצָּל מִצָּרוֹת אֵלּוּ. וְאוּלָם הַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁיָּצָאתָ בְּשָׁלוֹם”. הֵיטִיב עִמִּי וְכִבְּדַנִי וְקֵרְבַנִי אֵלָיו, וְהָיָה מְשַׁעֲשֵעַ אוֹתִי בִּדְבָרִים וּבַחֲסָדִים וּמִנָּה אוֹתִי אֶצְלוֹ לְפָקִיד עַל הַיָּם וְסוֹפֵר לְכָל אֳנִיָּה. עָמַדְתִּי עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ עֲסָקָיו וְהוּא מֵיטִיב עִמִּי וּמוֹעִיל לִי מִכָּל צַד. וּכְבָר הִלְבִּישַׁנִי לְבוּשׁ נָאֶה וּמְפֹאָר. וְהָיִיתִי רִאשׁוֹן אֶצְלוֹ לְהַמְלָצוֹת וּלְמַלֵּא בַקָּשׁוֹת בְּנֵי־הָאָדָם. לֹא פָסַקְתִּי לַעֲמֹד אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ זְמָן אָרוֹךְ, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּאתִי אֶל שְׂפַת הַיָּם, אֶת הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים וְהַמַּלָּחִים עַל־דְּבַר הַכִּוּוּן לְעֵבֶר מְדִינַת בַּגְדָּאד, אֶפְשָׁר יוֹדִיעֵנִי אָדָם דָּבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְאֵלֶךְ עִמּוֹ אֵלֶיהָ וְאֶחֱזֹר לְאַרְצִי. אַךְ שׁוּם אָדָם לֹא הָיָה מַכִּירָהּ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִי הוֹלֵךְ אֵלֶיהָ. נְבוּכוֹתִי מִכָּךְ וְקַצְתִּי בְּאֹרֶךְ שִׁבְתִּי בַּנֵּכָר. לֹא פָסַקְתִּי מִהְיוֹת שָׁרוּי בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן, עַד שֶׁבָּאתִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים וְנִכְנַסְתִּי אֶל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אן, וּמָצָאתִי אֶצְלוֹ חֲבוּרָה שֶׁל הֹדִּים. נָתַתִּי לָהֶם שָׁלוֹם וְהֶחֱזִירוּ לִי שָׁלוֹם וְקִדְמוּ פָנַי בִּבְרָכָה וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי לְאַרְצִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְסִנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים סִפֵּר: אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתָם לְאַרְצָם, סִפְּרוּ לִי שֶׁהֵם כִּתּוֹת שׁוֹנוֹת. מֵהֶן הַשָּׁאכִּרִיָּה2, וְהִיא הַנִּכְבָּדָה בְּכִתּוֹתֵיהֶם, אֵינָם עוֹשְׁקִים אָדָם וְלֹא נוֹהֲגִים בּוֹ עֲרִיצוּת. וּמֵהֶם חֲבוּרָה הַנִּקְרָאָה בְּשֵׁם אַלְבְּרָאהְמָה, וְהֵם בְּנֵי־אָדָם שֶׁאֵינָם שׁוֹתִים יַיִן לַחֲלוּטִין, וְאוּלָם הֵם מְאֻשָּׁרִים וְחַיִּים בְּשִׂמְחָה וּמִשְׂחָק וָזֶמֶר, וְלָהֶם גְּמַלִּים, סוּסִים וּמִקְנֶה. וְהוֹדִיעוּ אוֹתִי שֶׁאוּכְלוּסֵי הַהֹדִּים מְחֻלָּקִים לִשְׁתַּיִם וְשִׁבְעִים כִּתָּה. הִתְפַּלֵאתִי עַל כָּךְ תַּכְלִית הִהִתְפַּעֲלוּת. וְרָאִיתִי בְמַמְלֶכֶת אַלְמִהְרְגָ’אן אִי בְתוֹךְ כְּלָל הָאִיִּים, וּשְׁמוֹ כָּאבִּל, שֶׁנִּשְׁמַעַת בּוֹ הַהַכָּאָה בְתֻפִּים וְטַמְבּוּרִין כָּל הַלַּיְלָה. וּכְבָר סִפְּרוּ לִי בְּנֵי־הָאִיִּים וְהַנּוֹסְעִים שֶׁהָאֲנָשִׁים שָׁם מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתָּם וּבַעֲלֵי־תְבוּנָה. וְרָאִיתִי בְאוֹתוֹ יַם דָּג שֶׁאָרְכּוֹ מֵאָה אַמָּה3 וְרָאִיתִי גַם דָּג שֶׁפָּנָיו כִּפְנֵי הַיַּנְשׁוּף. וְרָאִיתִי בְאוֹתָה נְסִיעָה הַרְבֵּה מִן הַפְּלָאוֹת וְהַמּוּזָרוֹת, מֵאֵלֶּה שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי בָא לְסַפְּרָם הָיָה אוֹרֵךְ הַזְּמָן לְבָאֲרָם. וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהִסְתַּכֵּל בְּאִי זֶה וּבַמֶּה שֶׁבְּתוֹכוֹ, עַד אֲשֶׁר הִגַעְתִּי בְיוֹם מִן הַיָּמִים אֶל שְׂפַת־הַיָּם, וּמִשְׁעֶנֶת בְּיָדִי כְּמִנְהָגִי, וְהִנֵּה אֳנִיָּה גְדוֹלָה קָרְבָה וּבָאָה וּבְתוֹכָהּ סוֹחֲרִים רַבִּים. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶל נָמֵל הָעִיר וּמְקוֹם הַמַּעֲגָן, קִפֵּל רַב־הַחוֹבֵל אֶת מִפְרָשֶׂיהָ, וְהִטִּיל עָגְנָהּ בַּיַּבָּשָׁה. הִצִּיג הַסֻּלָּם וְהֶעֱלוּ הַמַּלָּחִים אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּאוֹתָהּ סְפִינָה לַיַּבָּשָׁה, וְהֶאֱרִיכוּ בָהַעֲלָאָה כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד וְכוֹתֵב אֶת מַה שֶּׁהֵם מַעֲלִים. אָמַרְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל: “כְּלוּם נִשְׁאַר בִּסְפִינָתְךָ מַשֶּׁהוּ?” אָמַר לִי: “כֵּן אֲדוֹנִי, עִמִּי סְחוֹרָה בְּבֶטֶן הָאֳנִיָּה. וְאוּלָם בְּעָלֶיהָ טָבְעוּ בַיָּם בְּאַחַד הָאִיִּים, כְּשֶׁאָנוּ בָאִים בַּיָּם, וְנִשְׁאֲרָה סְחוֹרָתוֹ לְפִקָּדוֹן עִמָּנוּ, וַחֲפֵצִים אָנוּ לְמָכְרָהּ וְלִטֹּל מְחִיָרּה בְּאִשּׁוּר בִּכְתַב שֶׁנְּבִילוֹ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ בִמְדִינַת בַּגְדָּאד מְעוֹן הַשָּׁלוֹם”. אָמַרְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל: “מַה שְּׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם בַּעַל הַסְּחוֹרָה?” אָמַר לִי: “שְׁמוֹ אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, וּכְבָר טָבַע עָלֵינוּ בַּיָּם”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרָיו, הִתְבּוֹנַנְתִּי בוֹ מִתְחַקֶּה הֵיטֵיב, וְהִכַּרְתִּיו. קָרַאתִי אֵלָיו קוֹל גָּדוֹל וְאָמַרְתִּי: “רַב־הַחוֹבֵל, דַּע שֶׁאֲנִי בְּעָלֶיהָ שֶׁל סְחוֹרָה זוֹ שֶׁהִזְכַּרְתָּ, וַאֲנִי אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים שֶׁיָרַדְתִּי מִן הָאֳנִיָּה בָאִי בְּתוֹךְ אֵלֶּה מִן הַסּוֹחֲרִים שֶׁיָרְדוּ. וּכְשֶׁהִתְנָעֵר הַדָּג שֶׁהָיִינוּ עָלָיו, וְקָרָאתָ לָנוּ אַתָּה, עָלָה מִי שֶׁעָלָה וְטָבְעוּ הַשְּׁאָר. וְהָיִיתִי אֲנִי בְתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁטָּבְעוּ, וְאוּלָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הֶעֱלָנִי בְשָׁלוֹם וְהִצִּילָנִי מִטְּבִיעָה עַל־יְדֵי עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ גְּדוֹלָה, מֵאֵלֶּה שֶׁהַנּוֹסְעִים מְכַבְּסִים בָּהֶן. רָכַבְתִּי עָלֶיהָ וְהִתְחַלְתִּי בוֹעֵט בְּרַגְלַי, וְהָיְתָה הָרוּחַ בְּעֶזְרָתִי וְהַגַּלִּים, עַד שֶׁהִגַעְתִּי לְאִי זֶה וְעָלִיתִי בוֹ, וְעָזַר לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְנִפְגַּשְׁתִּי עִם אֻרְוְתָנָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אן, וּנְטָלוּנִי אִתָּם עַד שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי לְעִיר זוֹ וְהִכְנִיסוּנִי אֵצֶל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אן, וְסִפַּרְתִּי לוֹ סִפּוּרִי, וְנָטָה לִי חֶסֶד וְשָׂמַנִי סוֹפֵר נְמַל עִיר זוֹ, וּמָצָאתִי לִי תוֹעֶלֶת בְּשֵׁרוּתִי לוֹ, וְנָשָׂאתִי חֵן בְּעֵינָיו. וּסְחוֹרוֹת אֵלוּ שֶׁעִמְּךָ סְחוֹרוֹתַי הֵן וְקִנְיָנִי הֵן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים לְרַב־הַחוֹבֵל: “סְחוֹרוֹת אֵלֶּה שֶׁעִמְךָ סְחוֹרוֹתַי הֵן וְקִנְיָנִי”, אָמַר רַב־הַחוֹבֵל: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. לֹא נִשְׁאַר עוֹד לְשׁוּם אָדָם לֹא נֶאֱמָנוּת וְלֹא מַצְפּוּן”. אָמַרְתִּי לוֹ: “רַב־הַחוֹבֵל, מַה סִּבַּת זֶה? וַהֲרֵי שְׁמַעְתַּנִי מְסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי”. אָמַר לִי רַב־הַחוֹבֵל: “מִשּׁוּם שֶׁשָּמַעְתָּ אוֹתִי אוֹמֵר שֶׁעִמִּי סְחוֹרוֹת בַּעֲלֵיהֶן שֶׁטָּבְעוּ, מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִטְּלָן בְּלִי צֶדֶק. וְזֶה אָסוּר לְךָ, שֶׁכֵּן רְאִינוּהוּ כְּשֶׁטָּבַע, וְהָיוּ עִמּוֹ חֲבוּרָה מִן הַנּוֹסְעִים רַבִּים, וְלֹא נִצַּל אֶחָד מֵהֶם. וְכֵיצַד תִּתְיַמֵּר שָׁאַתָּה הִנְּךָ בַּעַל־הַסְּחוֹרוֹת?” אָמַרְתִּי לוֹ: “רַב־הַחוֹבֵל, שְׁמַע סִפּוּרִי וְהָבֵן דְּבָרַי, וְתִתְגַּלֶּה לְךָ צִדְקָתִי וְשֶׁהַשֶּׁקֶר מִסִּימָנֵי הַנּוֹכִלים הוּא”. סִפַּרְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל כָּל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי מִן הַזְּמַן שֶׁיָצָאתִי עִמּוֹ מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד וְעַד הַגִּיעֵנוּ לְאוֹתוֹ אִי שֶׁטָּבַעְנוּ בוֹ. וְהִגַּדְתִּי לוֹ מִקְצָת מִן הָעִנְיָנִים שׁקָּרוּ בֵינִי וּבֵינוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְבָּרְרָה לָהֶם לְרַב־הַחוֹבֵל וְלַסּוֹחֲרִים צִדְקָתִי וְהִכִּירוּנִי וּבֵרְכוּ אוֹתִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם וְאָמְרוּ כֻּלָּם: “לֹא הָיִינוּ מַאֲמִינִים שֶׁנִּצַּלְתָּ מִטְּבִיעָה. וְאוּלָם אֱלֹהִים חָנַן אוֹתְךָ חַיִּים חֲדָשִׁים”. נָתְנוּ לִי אֶת הַסְּחוֹרוֹת וּמָצָאנוּ אֶת שְׁמִי כָתוּב עֲלֵיהֶן, וְלֹא חָסֵר מֵהֶן כְּלוּם“. פָּתַחְתִּי אוֹתָן וְהוֹצֵאתִי מִתּוֹכָן מַשֶּׁהוּ יְקַר־הָעֵרֶךְ רַב־הַמְּחִיר, וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ עִמִּי מַלָּחֵי הַסְּפִינָה וְהֶעֱלֵיתִי אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַתָּנָה. הוֹדַעְתִּי לַמֶּלֶךְ שֶׁזּוֹ הַסְּפִינָה שֶׁהָיִיתִי בָהּ, וְסִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁסְּחוֹרָתִי הִגִּיעָה לְיָדִי בִּשְׁלֵמוּת כֻּלָּה, וְשֶׁמַּתָּנָה זוֹ מֵאִתִּי הִיא. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל עִנְיָן זֶה תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְנִתְגַלְּתָה לוֹ אֲמִתּוּתִי בְכָל מַה שֶׁאַָמַרְתִּי, וְאָהַב אוֹתִי אַהֲבָה עַזָּה וְכִבְּדַנִי תוֹסֶפֶת כָּבוֹד, וְנָתַן לִי מַשֶּׁהוּ רַב בְּהֶתְאֵם לְמַתָּנָתִי. מָכַרְתִּי מִטְעָנִי וּמַה שֶּׁהָיָה עִמִּי מִן הַסְּחוֹרוֹת וְהִרְוַחְתִּי מַשֶּׁהוּ רָב, וְקָנִיתִי סְחוֹרָה וּצְרָכִים וַחֲפָצִים מֵאוֹתָהּ מְדִינָה. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ סוֹחֲרֵי הַסְּפִינָה לִנְסֹעַ, טָעַנְתִּי מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי עַל הָאֳנִיָּה, וְנִכְנַסְתִּי אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנוּ רְשׁוּת לִנְסֹעַ אֶל אַרְצִי וּמִשְׁפַחְתִּי. נִפְרַד מִמֶּנִּי וְנָתַן לִי מַשֶּׁהוּ רָב מִן הַחֲפָצִים שֶׁבְּאוֹתָהּ מְדִינָה, בְּשְׁעַת נְסִיעָתִי. נִפְרַדְתִּי מִמֶּנוּ וְיָרַדְתִּי בַסְּפִינָה וְנָסַעְנוּ בִרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעָמַד לְשֵׁרוּתֵנוּ הַמַּזָּל־הַטּוֹב וְהָיָה בְעֶזְרֵנוּ הַגּוֹרָל. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ לַיְלָה וְיוֹמָם עַד שֶׁהִגַּעְנוּ בְשָׁלוֹם לִמְּדִינַת בָּצְרָה וְעָלִינוּ בָהּ. עָמַדְנוּ בָהּ זְמָן מוּעָט, כְּשֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ עַל שְׁלוֹמִי וְשׁוּבִי לְאַרְצִי, וְאַחַר־כָּךְ שַׂמְתִּי פָנַי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד מְעוֹן הַשָּׁלוֹם וְעִמִּי מִן הַמִּטְעָן וְהַחֲפָצִים וְהַצְּרָכִים מַשֶּׁהוּ רַב שֶׁעֵרֶךְ עָצוּם לוֹ. בָּאתִי אֶל הָרֹבַע שֶׁלִּי וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי, וּבָאוּ אֵלַי מַהֵר כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי. קָנִיתִי לִי סָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים וּמַמְלוּכִּים וּפִלַּגְשִׁים וְעֲבָדִים־כּוּשִׁים עַד שֶׁהָיָה אֶצְלִי רַב מֵהֶם. וְקָנִיתִי לִי חֲצֵרוֹת וְנַחֲלוֹת וּמְקַרְקְעִין רַב מֵאֲשֶׁר הָיָה לִי בַּתְּחִלָּה. הִתְרוֹעַעְתִּי לִידִידִים וּבָאתִי בְּחֶבְרַת רֵעִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיִיתִי נוֹהֵג בָּזֶה בַזְּמָן הָרִאשׁוֹן, וְשָׁכַחְתִּי כָּל מַה שֶּׁסָבַלְתִּי מִן הֶעָמָל וְהַנֶּכֶר וְהַצָּרוֹת וּבַהֲלוֹת הַנְּסִיעָה, וְהִתְמַכַּרְתִּי לְתַעֲנוּגוֹת וְלִשְׂמָחוֹת וּלְמַאֲכָל טוֹב וּמַשְׁקֶה יְקַר עֵרֶךְ. וְלֹא חָדַלְתִּי מִמַּצָּב זֶה. זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן נְסִיעָתִי הָרִאשׁוֹנָה. וּלְמָחָר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַשֵּׁנִי מִשֶּׁבַע נְסִיעוֹת”.

אַחַר־כָּךְ הֶאֱכִיל אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים אֶת אַלסִּנְדְבָּאד הַיּוֹשֵׁב בַּיַּבָּשָׁה אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב, וְצִוָּה לָתֵת לוֹ מֵאָה מִשְׁקָל מִן הַזָּהָב, וְאָמַר לוֹ: “הָיְתָה חֶבְרָתְךָ לְשַׁעֲשׁוּעִים לָנוּ הַיּוֹם”. הוֹדָה לוֹ הַסַּבָּל וְנָטַל מִמֶּנּוֹ מַה שֶּׁנָתַן לוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁעָלוּל לִקְרוֹת וּבְמַה שֶׁיֶּאֱרַע לִבְנֵי־אָדָם וְתָמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. לָן אוֹתוֹ לַיְלָה בְּבֵיתוֹ, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבּקֶר בָּא אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, וְנִכְנַס אֶצְלוֹ. בֵּרֵךְ אוֹתוֹ לְבוֹאוֹ וְכִבְּדוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ, וּכְשֶׁבָּאוּ שְׁאָר יְדִידָיו, הִגִּישׁ לָהֶם מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְהָיְתָה הַשָּׁעָה צַחָה לָהֶם, וְהִשִּׂיגוּ שִׂמְחָה וָגִיל. פָּתַח אַלסִּנְדְבָּאד בִּדְבָרִים וְאָמַר:


  1. קהלת פרק ז פסוק א. ופרק ט פסוק ד  ↩

  2. הכוונה לכת אנשי המלחמה כשתריה.  ↩

  3. נקט גוזמא, שאם כי אמנם נמצאים לויתנים באוקינוס ההדי, אך אינם מגיעים לארך כזה.  ↩