*
קֶרֶן־פָּז, שֶׁבַּלָּאט מִתְגַנֶּבֶת
מִן הַחוּץ בְּסִדְקֵי הַתְּרִיסִים,
מַרְקִידָה מִין שַׁרְשֶׁרֶת שׁוֹבֶבֶת
שֶׁל פְּרֻדּוֹת אוֹ קְטַנֵּי־רְסִיסִים.
אָבָק חַי הוּא, מֵאִיר וְזוֹרֵחַ,
שֶׁעוֹלֶה, מִתְאַבֵּךְ, מִתַּמֵּר –
וְחוֹזֵר וְיוֹרֵד וְצוֹנֵחַ
בִּתְנוּעָה שֶׁל סִבּוּב מְסַחְרֵר.
מַעְלָה־ מַטָּה, יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה,
כַּעֲנַן־זְבוּבֹונִים מְבֹהָל,
הָאָבָק מְרַקֵּד פַרַנְדּוֹלָה
וְיוֹצֵא בִּמְחוֹלוֹת־מַעְגָּל.
גְּמַדְמָדִים מִיקְרוֹסְקוֹפִּיִים אֵלֶּה,
שֵׁדוֹנִים לְלֹא סוֹף וְאַחְרִית
מְרַצְּדִים בִּסְחַרְחֹרֶת־הַפֶּלֶא
בְּקַרְנֵי הַזָּהָב שֶׁל שַׁחְרִית.
לְלֹא־הֶרֶף נִסְחֶפֶת־נִגְרֶפֶת
עִם הַזֶּרֶם שֶׁל אוֹר מְסַנְוֵר
אוֹתָהּ כַּת נַנָּסִית מְטֹרֶפֶת
בַּסִּבּוּב הַהוֹלֵךְ וְגוֹבֵר.
הֵם רוֹקְדִים בִּזְהָבוֹ שֶׁל הַסֶּרֶט,
הַנּוֹפֵל בִּמְלֻכְסָן מִן הַתְּרִיס,
בְּמִקְצַב סַרַבַּנְדָה נִמְהֶרֶת,
מְחוֹל־נוֹי חֲרִישִׁי וְזָרִיז…
*
לְשֵׁם מָה סוֹבְבִים הֵם בְּיַחַד?
הַאֻמְנָם זֶהוּ בַּל־רִקּוּדִים,
שֶׁאֵלָיו קֶרֶן־שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת
מַזְמִינָה מִלְיוֹנֵי גְמַדְמָדִים?
לָמָּה עָף הָאָבָק בִּסְחַרְחֹרֶת?
הַאֻמְנָם קַיָּמִים גַּרְגְּרָיו
רַק בְּרֶשֶׁת הָאוֹר, בַּמִּכְמֹרֶת,
שֶׁנִּצּוֹד בָּהּ אוֹתוֹ עֵרֶב־רַב?
לֹא! אוֹתָה חֲבוּרָה מִתְרוֹצֶצֶת,
שֶׁמַּרְאֶהָ אֵינֶנּוּ בּוֹלֵט
בְּלִי שְׁלוּחוֹת הַקְּרִינָה הַנּוֹצֶצֶת,
הִיא שׁוֹרֶצֶת בַּכֹּל – וּבְכָל עֵת…
גַּם בְּצֵל אוֹ בְּאֹפֶל־שֶׁל־עֶרֶב
לֹא פָּחוֹת מִבְּקֶרֶן־שֶׁל־אוֹר
מְפַזֵּז בִּמְהִירוּת לְלֹא־הֶרֶף
מְעַרְבַּל גַּרְגְּרִים לְאֵין סְפוֹר.
הֵם בָּאִים,הֵם חוֹלְפִים. אַךְ עֵינֵנוּ
לֹא תַּבְחִין הֱיוֹתָם בֶּחָלָל.
מַקִּיפִים הֵם כָּל אִישׁ מִבֵּינֵינוּ:
הוּא נוֹשְׁמָם בְּלִי לִרְאוֹת אוֹתָם כְּלָל
קִיּוּמָם מְבַצְבֵּץ בְּמַפְתִּיעַ:
מִתְגַּלֶּה הוּא לָעַיִן רַק אָז
כַּאֲשֶׁר קֶרֶן אוֹר מֵרָקִיעַ
מַזְהִיבָה אֲבָקָם בְּבְרַק־פָּז!…
*
וְאֶזְכֹּר מְעַרְבֹּלֶת אַחֶרֶת –
פַּיְטָנִים בְּנֵי חֲלוֹם וּמָעוּף,
הָרוֹקְמִים בִּתְּנוּעָה מְסֻחְרֶרֶת
הֲזָיוֹת שֶׁל גְּדֻלָּה וְטֵרוּף.
הֵם בַּצֵּל – וְיוֹצְרִים אַךְ לְתֹהוּ,
הֵם טוֹרְחִים – וּגְמוּלָם הוּא לֹא־כְלוּם.
כָּל יוֹצֵר – עֲמָלוֹ לְעַצְמוֹ הוּא,
וְאַתֶּם – לְעוֹלָם לֹא תִּרְאוּם!
הֵם סְמוּיִים – וּבַסֵּתֶר תָּנוּעַ
כַּת עוֹשֵׂי־אָמָּנוּת עֲלוּבִים.
עֶצֶם סוֹד קִיּוּמָם לֹא יָדוּעַ
לְכֻלְּכֶם, בֻּרְגָּנִים חֲשׁוּבִים!
אַךְ אִם קֶרֶן־פִּרְסֹמֶת נוֹפֶלֶת
בְּמִקְרֶה עַל כַּמָּה בְּנֵי־מַזָּל,
פְּעוּר־פֶּה מִפְּלִיאָה מִתְפָּעֶלֶת,
מַעֲרִיץ אַתָּה שְׁמָם, הַקָּהָל!
כִּי דוֹמִים לָאָבָק הַפּוֹרֵחַ
אָמָּנִים וְהוֹגֵי מַחְשָׁבוֹת:
הֵם נִרְאִים רַק בָּאוֹר הַזּוֹרֵחַ –
כְּמָחוֹל שֶׁל פְּרֻדּוֹת שׁוֹבָבוֹת.
*
אַךְ פַּס־אוֹר הַחוֹדֵר אֶל הָעֶלֶט,
שֶׁרַק בּוֹ יְכוֹלִים הֵם לִזְהוֹר,
מִדָּתוֹ הִיא צָרָה וּמֻגְבֶּלֶת –
וְרֻבָּם לֹא יֵצְאוּ מִן הַשְּׁחוֹר.
חֲלוֹמָם – לְהַגִּיעַ לְרֶגַע
אֶל הַתְּחוּם שֶׁל הִלָּה וּתְהִלָּה –
אַךְ אֲבוֹי! מְתוּחִים כְּדֵי שֶׁגַע,
נִלְחָמִים הֵם בִּגְבוּל אֲפֵלָה.
הֵם אָצִים לַקְּרִינָה הַנִּכְסֶפֶת:
עוֹד מְעַט – וְיָמוּתוּ לָעַד…
וְאוּלָם הַתְּהִלָּה הַחוֹלֶפֶת
מַזְהִיבָה רַק חֶלְקָם הַמֻּעָט!…