אחי מת – ואני מתהלך ברחובות החיים. הריני מסתכל סביבותי, כדי לראות את המלבב, את הפּיקנטי, שעליו ודאי חס אחי במותו, ואיני מוצא. אפור על גבי אפור ואין נחת. תוכל לשכב במנוחה, אחי היקר, אין על מה לחוס!
אחי מת – ואני מתהלך ברחובות החיים. השלג הראשון יורד על הנערות הנפלאות, ונשימתי קלה, רעננה, עמוקה. אני ממשיך את חייך, אח יקר. אני שומר את עולמך הנהדר – תוכל לשכב במנוחה.