אהבתו החשאית אל נערה זו הגיעה לנקודת־גבהה, משנודע לו, כי אביה מכה אותה תכופות, מבלי התחשב כלל עם בגרותה. קודם כל עמד בפני חידה: כיצד, כיצד אפשר להרים יד על יצוּר מתוק שכזה? מה טוב היה, אילו יכול להוציאה מבית אביה, לחלצה מידים עריצות אלו, לרחמה ולהעביר עליה את האהבה הגדולה חֵלף כל השנאה והאכזריות ואי־ההבנה.
והנה עלה הדבר בידו. הוא כבש את היצור המתוק הזה ופרש את כנפיו עליו. שנה, שנתים בכפיפה אחת, שלוש שנים — —
עכשיו מבין אתה את האב, מה?
עכשיו הבין!