לוגו
לְמוֹשֵל יְרוּשָׁלַיִם מַר סְטוֹרְס
מיקום ביצירה:
0%

ואתה מר סטורס, מושל ירושלים עיר הקדש, אתה טעית בחשבונך הפעם ועתיד אתה לטעות גם להבא. טעית ותטעה באמצעיך השנַים, שבהם אתה חפץ לנתק את שלשלת הזהב העתיקה שלנו: טעית ותטעה בערמתך הנבערה ובכחך העלוב גם יחד. טעית מר סטורס, כשׁם שטעינו אנחנו בך. אנחנו טעינו בך, שחשבנוך לבן עם־האנגלי המפאר, לבן עמו של בלפור הנאור. לא, מר סטורס, אתה אינך אנגלי: ילדה אחת הראתה לך פצועים אמללים ותבקש מאתך רחמים ואתה, אתה דחפת אותה בידיך החוצה. אנגלי? דוחף ילדה? לא, מר סטורס, אתה אינך אנגלי. בשום אופן לא. אישׁ אנגלי לא יעשה כאלה. או אפשׁר שבקוריך התכופים בוַטיקן הקדוש, הנקי מנשים ומילדות, הם־הם אשר השכיחוך את הדרך־ארץ האנגלי ואת נמוסו לנשׁים. אם כה ואם כה: טעינו בך טעות נוראה גם אנחנו וגם העם האנגלי הישר.

וגם אתה טעית טעות גדולה, חושׁב אתה, מר סטורס, שישנה ערמה וכח בעולם, היכולים להזיז עם עתיק־יומין וקשה־ערף זה מקדשי קנאותו, שבהם הוא קשור אלפי־שנים בארצו, שעלתה בּנפשׁו לקדושׁת דת. לא, מר סטורס, בוז־נא הפעם לערמתך ולכחך ולכל מיני תחבולות פוליטיות ודיפלומטיות ורצחניות בעולם. ואם אינך מאמין בזה – שב נא הפעם וחבול תחבולה אחרת, חדשה. משום, שתחבולה זו נושנת היא, רקובה היא, בַנַלִית היא: נִיקוֹלַאִית־וִילְהֶלְמִית היא, אדוני מר סטורס, וכשם שעלה בידם להשיג בה את מטרתם, כן יעלה גם לך, מר סטורס.

ובתור בן בנם של חוזינו הבהירים אעֵז להנבא לך הפעם נבואה קטנה: כשם שהם באו על שכרם, כך גם אתה תבא על שכרך.

אמן, מר סטורס.

– חפשׁ־הדבור אינו רשׁות, אלא חובה! –