קינה לט׳ באב

[א……] לוֹחֲצֵינוּ

אֲשֶׁר שָׁבְרוּ [……..וב] אונם מְאֹד הִרְבּוּ פְּצָעֵינוּ,

אֲכָלוּ[נִי], / כִלּוּנִי / וְהֵשַׁמּוּ מְעוֹנֵינוּ.

בְּבֹא הַצַּר / אֲשֶׁ[ר] הֵצַר / בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם

מְנֻדָּחָה, / אֲשֶׁר לָקְחָה / בְּחַטָּאתָהּ כִּפְלַיִם,

וְשָׁת בֵּית אֵל / וְהַהַרְאֵל / מִרְמָס לְכָל רַגְלַיִם,

וְקוֹל יִלְלוֹת / עִיר הַתְּהִלּוֹת / נִשְׁמַע עַד אֶגְלַיִם –

לְזֹאת נַחְגְּרָה / וְנִתְאַזְּרָה / לְבוּשׁ שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ.

רשפים נאתו בי נבערה אֵשׁ בְּאֵשׁ נֻפָּחָה,

וַתֹּאכַל / הַהֵיכָל / וְהָאוּלָם וּמִזְבֵּחָה;

אֵל נוֹרָא / יִקְרָא / לְמִסְפֵּד מַר וּלְקָרְחָה,

וְאֶרְאֶלִּים יִצְעֲ־/קוּ חוּצָה / עֲלֵי פֶרֶץ וּצְוָחָה,

וְאַב הֲמוֹנִים / בְּתַחְנוּנִים / בְּכִי הִרְבָּה וַאֲנָחָה,

וְאֵל הוֹמֶה / הֵשִׁיב: וּמֶה / לִידִידִי בְּבָתֵינוּ?

הַעַל אֵל / תְּהִי, הָאֵל, / מִתְאַפֵּק לְצָרֵינוּ –

כִּי תֶחֱשֶׁה / לְגוֹי קָשֶׁה / אֲשֶׁר בִּלָּה בְּשָׂרֵנוּ,

אֲשֶׁר כִּלָּה / בְּלִי חֶמְלָה / בְּיָגוֹן אֶת שְׁאֵרֵנוּ?

אַל דֳּמִי לָךְ / עַל זְבוּלָךְ / וְעַל כֹּבֶד שִׁבְרֵנוּ!

כִּי לוּלֵא / שְׁמָךְ מֻפְלָא, / אֲשֶׁר הָיָה בְעֶזְרֵנוּ,

מוֹנֵינוּ / מְעַנֵּינוּ / אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ.

מִמְּעוֹנְךָ / וְחֶבְיוֹנְךָ / הַשְׁקִיפָה בְּהַר צִיּוֹן;

הֲשִׁמֵּם, / יִתְרוֹמֵם, / וְצָרַי שִׁית לְכִלָּיוֹן!

לַהֲמוֹנָם / וּשְׁאוֹנָם / יְהִי כַּחֲלוֹם חִזָּיוֹן,

וְהַר קֹדֶשׁ / יִתְחַדֵּשׁ, / בְּרֹאשׁ הָרִים יְהִי עֶלְיוֹן,

וית […/ אנו תְּשִׁיתֵהוּ, קְדוֹשֵׁנוּ,

ככ׳ והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית וכו׳