קינה לט׳ באב
אֵיךְ אוֹר שֶׁמֶשׁ יִפְנֶה / וְכֶתֶם הַטּוֹב יִשְׁנֶה,
תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי / קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת?
בָּנִים, גִּזְעֵי אֱמוּנִים – / אֵיךְ נֶחֶשְׁבוּ כָאֲבָנִים?
הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים / נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת.
רָם הֵסִיר כָּל הֲדָרָם / וְהִגְלָה מֵהֶם יְקָרָם,
חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם, / לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת.
הוֹשִׁיבָם צַר בְּמַחְשָׁךְ / וְדָרַךְ קַשְׁתּוֹ וּמָשַׁךְ,
וְנַעַר וְזָקֵן שָׁכְ־/בוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת.
מֵעַי בְּגַחַל שְׂרוּפִים / וְנַחֲלֵי דִמְעִי שְׁטוּפִים
לְעוֹלָלַי, הָעֲטוּפִים / בְּרָעָב בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת.
חַסְדְּךָ זְכֹר וְשָׁלִיחַ / לָעָם לְךָ יַשְׁבִּיחַ,
הָאֵל הַשֹּׁלֵחַ / מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת.