סליחה
אֱמוּנִים רַחֲצוּ בְמֵי הַתְּשׁוּבָה לֵב מִתְגָּאֵל,
וְהִכָּנְעוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים כְּעָנִי וְשׁוֹאֵל,
כִּי לִהְיוֹת יִרְאַת צוּר עַל פְּנֵיכֶם צִוָּה הָאֵל –
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל.
נְטוּ מִמֶּנִּי, עֲוֹנוֹת אוֹרְבִים לִי אָרוֹב,
כִּי כָל יוֹם תְּסוֹבְבוּנִי כְּדֵי אַרְבֶּה וְעָרוֹב;
אֶתְמוֹל הֱיִיתֶם מְעַטִּים וּמֵי דִמְעִי חָרַב חָרוֹב –
וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.
יֶדְכֶם תָּקְפָה עָלַי וְהִכְנִיעַנִי שִׂיאֲכֶם,
וּמִנֹּעַר וְעַד זִקְנָה עַל גַּב אֶשָּׂאֲכֶם;
בְּכָל יוֹם תְּבוֹאוּנִי חֲלִיפוֹת לַעְצִיב לִבִּי בְּבוֹאֲכֶם –
אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם?
[………]
[………]