פזמון

יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ נֶאֱסָפִים,

מִתְאַוִּּים סְלִיחָתְךָ וּלְיִשְׁעֶךָ נִכְסָפִים –

אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם כְּמוֹ קָרְבָּן מוּסָפִים,

הָאֵל, הַנּוֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים.

יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ הָעֲשׁוּקִים וְנֶאֱנָחִים,

בְּכָל יוֹם שׁוֹפְכִים שִׂיחָם לְדָר בִּמְרוֹמֵי מְתוּחִים –

אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם כְּמוֹ עוֹלוֹת וּזְבָחִים.

יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ הַהוֹלְכִים שָׁחוֹחַ,

מִשְׁתַּטְּחִים וּמִתְנַפְּלִים לְאֵל נֶאְדָּר בַּכֹּחַ –

אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם כְּמוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ.

יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ עָלֶיךָ נִסְמָכִים,

וְאֶל רַחֲמֶיךָ פּוֹנִים וּלְיִשְׁעֶךָ חוֹכִים –

אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם כְּמוֹ מְנָחוֹת וּנְסָכִים.

יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ נִדְהָמִים וְנִפְעָמִים,

וּמֵעֹצֶם חֶטְאָם קְרָאָם פַּחַד וְאֵימִים –

אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם כְּקָרְבָּנוֹת וּשְׁלָמִים.

יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ נֶאֱנָחִים וְנֶאֱנָקִים,

וְעַל חַסְדְּךָ נִשְׁעֲנוּ, וְאִם הֵם מִטּוֹב רֵקִים –

אָנָּא, שְׁעֵה שַׁוְעָתָם כְּמוֹ חַלּוֹת וּרְקִיקִים.