תְּפִלָּתִי הָאַחַת, יַחְפָנִית פְּחוּסַת־רֶגֶל,

לֹא תְּרָפִים וְלֹא דֶּגֶל, לֹא מוֹעֵד וְשַׁבָּת.

אֱלֹהַיִךְ בָּרְחוֹב, בַּמִּרְפּוּק וּמִדְחֶפֶת,

בְּזֵעָה מִתְנַשֶּׁפֶת, בֵּין קְלָלָה לְמַכְאוֹב.

מַה דַּלּוֹת, יַחְפָנִית! לֹא מַחֲרֹזֶת, לֹא בֶּגֶד,

בְּרַק הָעֹשֶׁר מִנֶּגֶד כְּמַדְקֵרַת חֲנִית.

רַק שָׁדַיִךְ בָּאֵשׁ, בַּחִיּוּךְ וּבַזַּעַם,

פַּטִּישָׁם הֹלֶם־פַּעַם, אֶחָד אֵין, אֶחָד יֵשׁ.

אֲהַבְתִּיךְ כִּי עָנִית, כִּי חָפַנְתְּ הַגַּחֶלֶת,

כִּי תּוֹפַפְתְּ, הַנּוֹאֶלֶת, בְּמוֹקְדֵי הַחֲזִית.

שֶׁאָהַבְתְּ אֶת יוֹמִי בַּתִּקְוָה וּבַצַּעַר,

שֶׁהָיִיתִי לָךְ נַעַר, שֶׁהָיִית כְּאִמִּי.

תְּפִלָּתִי הָאַחַת, יַחְפָנִית פְּחוּסַת־רֶגֶל,

לֹא קִנִּים וְלֹא הֶגֶה בַּמּוֹעֵד שֶׁהֻשְׁבַּת.

כְּרוֹכֵן אֶל עָמִית בְּלִבֵּךְ פִּי יַגִּיעַ.

לֹא אֶבְכֶּה, לֹא אָרִיעַ, רַק אֹהַב בֶּאֱמֶת.